"מה הולך כאן?" לואי המופתע שאל כשהוא סורק את המראה השונה של הארי בעיניים פעורות. הכל כמעט השתנה אצלו. השיער התארך אבל עדיין נשאר מתולתל כמו שזכר. הגוף שלו נהפך לנפוח יותר משהיה ושרירים בלטו מהחולצה שלו. הוא נהיה גבוה בהרבה יותר וקעקועים רבים עטרו את ידיו שהיו חשופות במקצת. לואי לא זכר שהיה לו איזשהו קעקוע לפני כן.
הוא נראה לו אדם שונה לגמרי, במיוחד כשהוא המשיך לחייך לעברו בחיוך המעצבן שלו.
הדבר היחיד שלא השתנה אצלו היה צבע העיניים שלו, שנשארו ירוקות כפי שלואי זכר.
אחרי הרבה זמן, לואי לא ידע אם לשמוח שהוא עומד מולו או לכעוס על מה שהוא עשה.
"אז אתה כן זוכר אותי," הארי גיחך, חוזר להסתכל על גברת פאוול ובכך מפנה ללואי את הגב שוב. "נחמד." הוא מלמל. "את חותמת? אין לי את כל היום בשביל זה." הארי חזר לדבר בהתנשאות, מזרז אותה ומצביע על החוזה בחוסר סבלנות כשהוא עדיין עומד.
לואי המשיך להסתכל עליהם מפתח הדלת, שותק כשהוא מנסה לעכל את הדברים. הוא לא נשמע כמו הארי שהכיר. אין סיכוי שזה הוא, הוא חשב לעצמו.
"מה אתה עושה כאן לואי?" המנהלת התעלמה מדבריו של הארי והביטה בלואי במבט דאגני, אימהי כמעט. אבל לואי כבר לא קנה את זה, במיוחד לא אחרי מה ששמע.
הוא הפנה את מבטו אליה, מתעלם מקיומו של הארי.
"את מוכרת את המקום בשביל מועדון? למה לעזאזל את חותמת על עסקה כזאת?" לואי לא האמין שהיא תעשה כזה דבר, ובכל זאת הוא למד לא לסמוך על כל אחד בשנים שבו הוא התבגר. גם אם זה אומר לא לסמוך על המנהלת שלו לשעבר.
"באיזה זכות את נותנת לאנשים כאלה להרוס את המקום בשביל מועדון מזדיין?" גברת פאוול פערה את פיה, קוראת בשמו כמו שנהגה לעשות בעבר.
אבל הפעם לואי לא היה קטן יותר. הוא לא פחד כמו שבעבר פחד.
"אני יודע בדיוק מה זה אומר לגבי הילדים שנמצאים כאן, ובתור אחד שגדל כאן אני גם חשבתי שאני יודע שאת לא תעשי דבר כזה. אני פשוט לא מאמין עלייך שאת מוותרת להם ככה." הוא נענע בראשו מצד לצד, עוזב את פתח הדלת ומתקרב אליה קצת יותר, מסתכל לה בעיניים.
"לואי תקשיב-"
"לא! אני לא מתכוון לתת לך לעשות את זה." הוא קטע אותה, נחוש בדעתו. "אם את לא מתכוונת לדאוג למקום הזה אז אני אדאג." הוא הצביע על עצמו.
גיחוך מזלזל נשמע מהצד. "עם איזה כסף בדיוק?" לואי הפנה את מבטו אל הארי שנשען על הקיר כשידיו משולבות זו בזו והוא מביט בו.
לואי הסתכל עליו במבט אטום, כאילו מעולם לא הכירו לפני. הוא ידע שזה הארי בוודאות, אבל באותם הרגעים הוא לא החשיב אותו כהחבר הכי טוב שלו לשעבר.
YOU ARE READING
Strangers
Fanfiction"הדברים יכלו לקרות אחרת..." לואי לחש כשעיניו מלאות בדמעות והארי עומד ממולו במבט קר וחסר כל הבעה. "אתה יכולת להיות אדם טוב יותר." הרעד שבקולו הסגיר את הפחד שהרגיש מבפנים בכל פעם שהיה קרוב אליו. הארי לא אמר כלום, ולואי היה מאוכזב יותר מאי פעם. לואי...
