אהבה משונה

פרק 3

מצטערת שלקח לי הרבה זמן פשוט שברתי תיד והיה לי קשה לכתוב ועבר עלי תקופה קשה ויש לי הרבה לחץ קיצר סורי
נ.ב מזהירה מראש זה פרק שמחליף הרבה נ.מ ואולי הוא לא יהיה הכי ברור אבל לאט לאט תבינו תהנו❤

נ.מ מייק
הגעתי הביתה והסתכלתי על השעון השעה הייתה שלוש וחצי נכנסתי להתקלח ויצאתי אחרי חצי שעה התארגנתי ואכלתי והשעה כבר הייתה רבע לחמש נכנסתי לאוטו ונסעתי למקום המפגש

*המפגש*
"אוקי כולם פה?" שאל הבוס שלי
"כן"
"אוקי נתחיל"

נ.מ אנה
שכבתי במיטה וניסתי להבין על מה ההורים שלי דיברו אני יודעת שהם דיברו עלי אבל מה כבר יכול להיות קשור אלי? ההורים שלי ניראו מודאגים מאוד אמא שלי בחיים לא בוכה משהו קרה ואני חייבת לגלות מהו אז החלטתי להתקשר למאי
*שיחה לקופה שלי❤*
אני: הי קופה
מור: היא אנוש מה יש את נשמעת מודאגת?
אני כן קצת... את יכולה לבוא זה לא לטלפון
מור: בטח עשר דקות אני אצלך
אני: תודה אוהבת אותך קופה שלי
*סיום שיחה*
אחרי עשר דקות מור הגיעה אלי עלינו לחדר שלי וסיפרתי לה את כל הסיפור היא נראתה מופתעת ניסינו להבין על מה הם דיברו אבל אחרי חצי שעה התיאשנו והזמנו סרט.

**כעבור שבוע**
כבר שבוע אני מנסה להבין על מה הם דיברו אבל זה פחות מעסיק אני כרגע עמוק בתוך הלימודים והחברות והכל אז זה פחות מעניין אותי אולי יום אחד אני ידבר איתם על זה
^שבע את אצלי?^ קיבלתי הודעה ממור
^ברור^ מחר יש חופש אז אני יכולה
^מעולה אני מזמינה גם את הבנים^
^בכיף^ עניתי לה וסגרתי את הטלפון
עליתי למעלה ונכנסתי להתקלח ויצאתי אחרי חצי שעה שמתי בגדים די פשוטים גינס בהיר חולצה ונעליים עם טיפה עקב התאפרתי בקטנה נשאר לי עוד עשר דקות אז החלטתי לצאת 'אמא אבא יצאתי' צעקתי 'תהני' אמא שלי צעקה לי

נ.מ מייק
אז היום זה קורה אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני חייב... כמובן שבגלל שאני הכי טוב בזה מינו אותי לאחראי על הפעולה ואם זה לא ילך חלק אז אני בבעיות "מייק?" "אהה?"  התעוררתי מהמחשבות "שאלתי מתי יוצאים" אמר רון (זה מישהו שעובד איתו) "אממ" אמרתי והסתכלתי בשעון "עכשיו... תכנס את כולם אנחנו מתחילים"

^^מעבר זמן^^
ישבתי בוואן השחור שלי והסתכלתי לכיוון הבית שלה "היא יוצאת" אמרתי בקשר שמתי את המסכה השחורה והלכתי לכיוונה... תפסתי אותה ושמתי את הבד השחור בפנים שלה היא עצרה את הנשימה וניסתה להתנגד אבל אני יותר חזק ממנה אז היא לא הצליחה... שהרגשתי שהיא עומדת להתעלף לחשתי לה "נפגשים שוב אנה" ואז היא התעלפה שמתי אותה על הכתף שלי והתקדמתי לוואן השחור פתחתי את הדלתות וזרקתי אותה פנימה קשרתי אותה לקיר ככה שלא תוכל לזוז והתחלתי לנסוע

נ.מ אנה
התעוררתי קשורה לאיזה משהו והרגשתי שאני בנסיעה ניסיתי להיזכר מה קרה לי ואז נזכרתי חטפו אותי! התחלתי לצעוק ולנסות לברוח פתאום האוטו נעצר מישהו שמעתי את הדלתות נפתחות ונטרקות שוב המשכתי לצרוח עד שמישהו הוריד את הבד מהעיניים שלי וראיתי שם את מייק? "אז אתה הבן זונה שחטף אותי?" פתאום הרגשתי יד מועפת על הלחי שלי פאק הוא חזק זה היה כל כך כואב "את לא במצב לקלל אותי זונה את בשליטה שלי עכשיו אז סתמי תפאקינג פה הגדול שלך!" התחלתי לבכות הבנתי שהוא צודק אנחנו שונאים אחד את השני וכרגע הוא שולט עלי אחרי כמה דקות נרגעתי
"כמה זמן ישנתי?" שאלתי אותי
"עשיני עצירה בדרך אז משהו כמו יום וחצי" הוא ענה לי באדישות
"מה??" צרחתי
"כן יכול להיות ששמתי יותר מידי חומר מרדים" הוא אפילו לא ניסה להסתיר את החיוך שלו
"בן זונה" מלמלתי ולמזלי הוא לא שמע
אחרי חצי שעה שהרגישה כמו נצח המכונית עצרה ומייק התקרב אלי הוא שיחרר אותי ותפס אותי חזק בידיים ממש חזק
"אתה מכאיב לי" מלמתי וניסיתי להשתחרר
"ו? זה אמור להיות אכפת לי כי?" סינן בקרירות ואני רק השפלתי מבט הגענו לבקתה קטנה אחרי הליכה ארוכה הוא שיחרר יד אחת כדי להוציא מפתח ואני ניצלתי את ההזדמנות, שחררתי את היד שלי וברחתי רצתי הכי מהר שלי אבל לא שמתי לב ונפלתי מענף ניסיתי לקום ולרוץ שוב אבל הרגל נתקעה לי אחרי כמה ניסיונות הצלחתי לשחרר אותה והמשכתי לרוץ אבל מייק היה יותר מהיר ממני וחזק הרבה יותר הוא תפס אותי ושיתק איתי לריצפה הוא התחיל לצחוק "את באמת חשבת שתברחי ממני?" הוא המשיך לצחוק "אני יותר חזק ממך יותר מהיר ממך וגם אם תצליחי לברוח... בורכים הבאים לאילת" הוא ציחקק (לפני זה היא גרה בתל-אביב) "אין לך מושג איפה אנחנו בכלל אז גם אם תצליחי לברוח אין לך סיכוי" הוא גיחך שוב פעם השפלתי את ראשי כי ידעתי שהוא צודק והוא רק צחק אחרי כמה שניות הוא קם ומשך אותי אחריו חזרנו לבקתה הוא פתח את הדלת ונעל אחריו לאחר מכן הוא הוביל אותי לחדר קטן עם מיטה ארון ושירותים
''עכשיו לחוקים'' הוא אמר
''1.את לא מנסה לברוח
2.את עושה כל מה שאני אומר לך
3אוכל ומים את מקבלת מתי שאני מחליט אז כדאי לך להתנהג יפה
4. את לא מנסה להכאיב לי ברור?" ולפני שהספקתי להוסיף מילה הוא המשיך "ויש לי המון דרכים לגרום לך לסבול והמון עונשים אז אל תנסי אותי אפילו... שאלות?''
"כן" מלמלתי
"למה אני פה?" הוא הסתכל עלי במבט מוזר "את באמת לא יודעת?" הופתע "כן" עניתי הוא מלמל איזה משהו והלך.
נשכבתי על המיטה והסתכלתי על התקרה למה זה קרה דווקא לי? מחשבות עלו בראשי ההורים שלי מחפשים אותי? אני חסרה למישהו? איך החיים שלי נהרסו בכזאת מהירות? המשכתי לשאול את עצמי שאלות שאין לי עליהם תשובה הרגשתי כבר את הדמעות יורדות שלשבתי על זה שאולי אני לא אראה את בן וההורים שלי יותר. הדמעות התחזקו קברתי את ראשי בכרית ונסיתי להירדם..

--------------------------------------------------------
טוב אז שוב פעם סורי שהתעכבתי עם הפרק ורק שתדעו שההצבעות והתגובות שלכם הכי עוזרים לי להמשיך ואני חולה עליכן (אין פה בנים נכון?)
קיצר קצת דילי אבל איך הה הסילבסטר? (אה ושנה טובה וזה..)
10 הצבעות
2 תגובות ממשיכה
אוהבת