silence of the trees- סיפורה של ג'והאנה

פרק 4

"וודלר אם תניח עליי אתה יד שלך אני אוריד לך את האצבעות."

"תבלעי את הגאווה שלך ותסתמי מייסון. לטובת כולנו."

אפשר לומר שלא הייתה הרבה אהבה ברכבת ההיא בדרך לקפיטול, כשפורטיס הניח את ידו העצומה על כתפה של ג'והאנה בזמן שנופפה אל האנשים שנדחקו ברחובות שסביב מסילת הרכבת. זאת הייתה תמונה קצרה לפני שנכנסו אל מתחת לאדמה אבל היא הייתה ברורה למדי.

היא ניערה את ידו מכתפה ברגע שנכנסו לתוך המנהרה ופורטיס לא אמר דבר, רק התרחק וחזר אל הפינה שלו בקרון, הוא נראה כועס מאז הארוחה שלהם בערב וג'והאנה לא הכחישה קשר לעניין. היא רצתה שיתרחק, אבל אולי להרגיז אותו לא היה רעיון חכם.

ג'והאנה מעולם לא התברכה בכישרון לחשוב על דברים לעומק.

למזלה הפרידו אותם ברגע שנכנסו למרכז העיצוב. בלייט הספיק לתפוס את זרועה באחיזת ברזל,מחבק אותה לפתע- היא נרתעה מהמגע עד שהרגישה את שפתיו על אוזנה "המשחק מתחיל ברגע שהרכבת נכנסת לקפיטול." הוא לחש לה.

אף לא מילה אחת בקעה מפיה כאשר צוות ההכנה שלה תלש כל פיסת שיער בהירה מגופה, שפשף את הבוץ מתחת לציפורניה וניסה להשתלט על רעמת שערה. הם צקצקו בלשונם בזמן שהברישו אותו, מתלוננים על אורכו וכמה מעט תסרוקות מפוארות ניתן לעשות כשהחומר הגולמי מועט כל כך.

ג'והאנה בלעה בשקט את הרצון להתלבש חזרה, היא הרגישה פגיעה בלי בגדים ובלי כמה שכבות עור טובות, בעיקר שחבורת ה-יצורים הזאת הסתובבה סביבה ותלשה שיער מכאן וכיסתה צלקת שם. אבל היא השפילה עיניה כנבוכה ושילבה ידיים ביישניות על חזה. הם לא נתנו לה את בגדיה וגם לא חלוק אז היא פשוט נשארה עירומה במרכז החדר, מחכה לאיזה מפלצת קפיטוליסטית שתלביש אותה.

המפלצת הקפיטוליסטית הייתה בחורה מבוגרת בגוון זהב, גוון זהב אמתי. עיניה היו כהות ומשונות מבעד למראה הכללי הזוהר- כמו תמונה שכיוונו בה את הזום בצורה מעוותת.

היא בירכה אותה ב'שלום' קצר וביקשה ממנה להתקרב אבל ג'והאנה נותרה נטועה במקומה, מגוננת על שדיה בזרועות שלובות ונועצת בה מבט מלא שנאה מודחקת.

נראה כי ההתנגדות הקצרה לא הזיזה לה. הסטייליסטית הזהובה התקרבה בכל זאת, מסתובבת סביבה כמו מוכר הבוחן את איכות הבד, או נתח הבשר שהוא מכין ללקוחותיו. היא הרימה את סנטרה מעלה וסובבה את ראשה לכאן ולשם בעוד ג'והאנה נושפת דרך אפה, מרסנת את הדחף לברוח מהחדר.

"פנים יפות יש לך, חבל שהן מעוקמות בצורה כזאת נוראית." היא לחצה את אצבעותיה על תחתית הלסת שלה וג'והאנה התכווצה קלות, פניה נרפים מהכעס. היו לה פנים יפות, מרווחות וחיוורות כירח, אבל הזעף הכמעט תמידי נתפס בהן וגרם לה להיראות מבוגרת יותר ומאוד מאוד כועסת.