אין אש בלי ריין

פרילוג

טוב אז... זה הסיפור הראשון שאני מעלה, ובכללי סיפור הפנטזיה הראשון שלי :) . פרק ראשון יעלה ביומיים הקרובים. אני אשמח להערות אם יש ובעיקר לתגובות ;) מקווה שתאהבו <3

בזמנים רחוקים, לפני עידן ועידנים, כששלטו בארץ הכימרות, יצר השטן, שהטילו חולי, רעב וכאוס על העולם, העולם החליט שזהו הזמן להציל את עצמו לפני שייחרב לחלוטין.

הכדור רעד ברעשים אדירים. 

החלק הדרומי של הכדור נבקע לשתיים ולבה רותחת פרצה ממנו. הלבה החלה להתקשות ודמות מרהיבה ביופיה הופיעה. האלף הראשון. יפיפה עד כאב. המנהיג של החלק הדרומי. אלף השולט באש.

אחריו הסלעים, העצים, המים והאוויר החלו לעבוד במרץ. כל אחד יצר מנהיג משלו. אלף משלו. היופי לא פסח על אף אחד מהם.

בצד הצפוני של הכדור, שהיה קפוא ומושלג, זאבת אלפה אדירה כרתה ברית עם קרחון קדמוני. ביחד, בעזרת דמה של הזאבה וקרח מבטנו של הקרחון הם יצרו את אלפית הכפור הראשונה. גם היא הייתה יפיפיה עד כאב. כוחה היה עצום. היא יכלה לשלוט בתזוזת הקרחונים, בעלת יכולות קרב מרשימות ביותר ויכולת תקשורת עם כל בעל חיים העומד לרשותה.

אחריהם השלג והכפור החלו לעבוד על אלפים משלהם. מרשימים וחזקים עמדו איתנים כל אחד עם כוחו שלו.

האלפים היו בעלי אוזניים מחודדות מעט, גבוהים, מכונפים ובעלי יופי עוצר נשימה.

שני קצוות הכדור יצרו שתי אומות נפרדות. אומת האור ואומת הכפור. 

שתי האומות, לחמו זו לצד זו כנגד הכימרות לאור ירח אדום ומלא. המלחמה הייתה ארוכה ומעייפת אך בסופו של יום, הארץ נוקתה כמעט לחלוטין, וחלקם נלקחו למעמקי השאול בתוך כלוב עשוי אש וקרח שבנו המנהיגים כשבויים.

בסופה של המלחמה הארוכה, הטבע העניק לכל מנהיג אומה דרקון. דרקון שמאותו יום, כל צאצא מנהיג, יקבל בלידתו.

שתי האומות חיו ביחסי שלום, זה לצד זה. השבטים גדלו, ומנהיגי האומות אכן קיבלו בלידת כל מנהיג דרקון כפי שהובטח.

ערב אחד, כאשר מנהיגי האומות חגגו את תאריך ניצחון האלפים במלחמה הראשונה, הופיע ירח אדום ומלא בשמים. ירח מבשר רעות.

לפתע, התנתקה דלת הברזל הכבדה ממקומה במשב רוח אדיר ובכניסה עמדה אישה קשישה, בעלת שיער אפור וסבוך, עיניים כמעט לבנות ומבט אחוז טירוף, בפניה. שוב משב רוח חזק נכנס לאולם הגדול ופידרה את שיערה הסבוך סביב פניה בפרעות. הקשישה התרוממה באוויר, שמטה את ראשה הצידה, הושיטה את ידיה קדימה בעוד מבטה נהיה מטורף יותר ויותר מרגע לרגע וחשפה חיוך רחב שהראה שיניים רקובות "הקשיבו לדבריי מנהיגים. צאצאיכם יתרבו וביום מן הימים, צאצא וצאצאית משתי האומות יתאהבו ואהבתם תביא לכאוס ממנו אתם כה חוששים, וזוהי נבואתי!" אמרה וצחקה צחוק שהקפיא את ורידי המנהיגים. הקשישה קרסה על רצפת הטירה ונשמה את נשימתה האחרונה.

המנהיגים לא בזבזו רגע ומיד קבעו גבול חדש בין שתי האומות.

המנהיגים הוציאו צו שאוסר על בני האומות להתקרב לגבול או לבני האומה השניה. כל העובר על צו זה, דינו מוות.

משפחות התפרקו, ילדים איבדו את הוריהם ונותרו יתומים, וחלקם אף הוצאו להורג. צער וכאב רב היה אז בעידן האלפים.

שבט האש החליטה שלא דיי בהעברת גבול. עליה גם לטשטש את כוחותיה. בכדי למנוע התרבות מרובה של שליטי האש, נאלצו להינשא ולהתרבות עם שבטים אחרים.

שליטי האש נכחדו מין העולם ואיתם הדרקונים.

או לפחות כך חשבו כולם, עד אותו ערב גשום שממנו הכל התחיל...