אין אש בלי ריין

פרק 9

-נקודת מבטה של ריין-

הבוקר עלה לאחר לילה נוסף נטול שינה. ישבתי על מיטתי ובהיתי בקיר האבן החום שמולי. החדר הואר באור צהוב ווילונות הקטיפה הבהירות כבר הוסטו לצדדים על ידי עוד ליל אמש. הפניתי את מבטי לחלון הרחב והגדול והבטתי החוצה. השמיים הבהירים נשאו עננים לבנים וקרני שמש צהובות ומסנוורות פרצו מתוכם והאירו את הממלכה באורם הצהוב וחיממו אותה.

ציפור שיר קטנה וכחולה נחתה בחינניות על עדן חלוני והביטה בי בסקרנות בעוד היא שומטת את ראשה לצדדים בכדי להביט בי בצורה טובה יותר. כעבור כמה דקות, סובבה אליי הציפור את גבה והביטה אל השמיים. שתי ציפורים כחולות כמוה חגו זה סביב זה בעוד הם ממשיכים לעוף מערבה. חופשיים לעוף כרצונם. לעשות כרצונם.

נוצותיה של הציפור בהקו בצבעם הכחול באור השמש והפנטו אותי ביופיים. הציפור המשיכה להביט לשמיים, היכן שהציפורים חגו והיכן שציפורים חדשות חגות אחת סביב השנייה לפני שממשיכות הלאה. הציפור פרשה מעט את כנפיה, היא רצתה להצטרף אליהם, לעוף איתם, לחוש ברוח הקרירה מכה במקורה השחור והקטן, את נוצותיה המורמות על ידי האוויר החם העולה מהקרקע, לעוף ביחד עם כולם, להרגיש אף היא חופשיה. כמובן שיכלה לעשות זאת, אך לאחר התמהמהות קצרה, קיפלה בחזרה את כנפיה והמשיכה להביט בשמיים ובציפורים החגות.

הורדתי את רגליי על רצפת האבן והתיישבתי על קצה מיטתי. שיערי בהק באורו האדום וגלש על כתפיי. צבעו החזק בלט מעל כותנת הלילה האדומה. הבטתי בכנפי הימנית ושלחתי את ידי השמאלית לגעת בה. נגעתי במפרק הקרוב אליי ביותר והעברתי את אצבעותיי במורד הנוצה האדומה, הארוכה, החדה והעליונה ביותר.

החזרתי את מבטי לציפור הכחולה שעוד עמדה במקומה והביטה בשמיים. כמו הציפור גם אני רציתי לפרוש כנפיים ולעוף, לעוף הרחק, להיות חופשיה. אך הדבר היחיד שעצר בעדי הוא אבי ואיסורו המוחלט על שימוש בכל אחד מכוחותיי. כולל תעופה. לטענתו בזמן תעופת בני שבט האש, להבות פורצות מכנפיהם והוא אינו יכול לאפשר זאת.

העפתי את שמיכתי מעל ברכיי וניגשתי לחלון. הנחתי את ידיי על מסגרתו הלבנה ופתחתי אותו לרווחה. הציפור הכחולה הסתובבה אליי בקפיצה ועינייה השחורות החרוזיות הביטו הישר בשלי. הושטתי אליה את ידי, ובזמן שהתיישבתי על עדן החלון והרמתי עליו את רגליי, היא קיפצה בקלילות על כף ידי והביטה בי בעוד אני משעינה את גבי כנגד הקיר. ליטפתי את פלומת הנוצות הכחולה שצמחה על ראשה וזו הנידה ראשה כנגד אצבעי בהנאה. חייכתי אליה חיוך צדדי קטן ונאנחתי עמוקות. ידי המלטפת נשמטה על עדן החלון וסובבתי את ראשי אל מחוץ לטירה. גן הארמון הירוק הנראה מתחתיי והפרחים שצמחו בו פרחו בצבעם המיוחד ומילאו את אפי בריחם המתוק. צליל המים הזורמים במורד המפל שזרם מתחת לחלוני נשמע והמים נצצו כפנינים באור שמש הבוקר. עצמתי את עיניי ברוגע והקשבתי לצליל זרימת המים ושירת הציפורים שמעליי. קרני השמש חיממו את כנפי השמאלית ואני התענגתי על תחושת החמימות שעברה בגופי. עצמתי את עייני ושקעתי במחשבות.