-גמור-
*מקום ראשון בקטיגוריית "בכי" 28.5.18*
זהו סיפור על ילדה בשם דנה משייב,
לילדה הזאת מציקים הרבה מאוד והיא רק בכיתה ח'...מה יקרה כשנער בן 17 עידו בן-נתן מכיתה יא' יציל אותה מכמה מקרים לא נעימים ...האם עידו ילמד את הילדה הבת 14 לאהוב ? האם יתאהב...
אז הנה פרק ראשון למרתון! תהנו יפות שלי! ________________________________
^ נקודת מבט של דנה^ היום היה ממש מעצבן אותי... אחרי השעתיים עם המורה ציפורה הייתי ממש עייפה אז החלטתי ללכת הביתה ואז לים... אספתי את הדברים שלי ויצאתי מהכיתה... ושלחתי הודעה למאיה
"הלכתי הביתה ולהתרענן קצת , אל תדאגי ... אוהבת❤" סגרתי את הטלפון והלכתי לכיוון השער... כשבאתי לצאת מהשער מישו תפס את היד שלי... " לאן את הולכת"- שאל אותי... " מה זה משנה, שחרר אותי"- אמרתי לו ... " עד שלא תעני לאן את הולכת באמצע יום הלימודים!" "עידו תשחרר אותי, אני עייפה מהחיים האלו "- אמרתי לו וירדו לי דמעות... השתחררתי מהאחיזה שלו והתקדמתי לבית שלי... שמתי באוזניי אוזניות והדלקתי שירים... וכל הדרך חשבתי על החיים האלו... אני מרגישה משו לעידו או לא?! הוא אמר שהוא רוצה אותי ! אבל אני לא יודעת אם להאמין לו או לא...
אחרי רבע הגעתי לבית ועליתי ללחדר שלי .
הוצאתי מהארון את הבג ים השחור שלי וחולצת בטן לבנה שלי ושורט כחול...והלכתי ללבוש את הבגדים בשירותים....
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אחרי 5 דקות יצאתי לקחתי תיק קטן עם מים ,בטלפון, וכסף ויצאתי מהבית...
הלכתי חצי שעה לים ולבסוף הגעתי ...
התישבתי ליד המים , על החול...
השעה היתה 13:30 בצהריים ואני עדיין ישבתי על החול וחשבתי לעצמי
'למה אני חייה בכלל אם אף אחד לא מתחשב לי ?'
'למה אני צריכה לסבול את הביריונות האלו?'
'למה אני צריכה לחיות בעולם שלכל אחד אכפת רק מעצמו ? למה אני ככ שנואה בעולם הזה?'
'אני פשוט רוצה למות!'
'אין לי למה לחיות'
ככה עבר הזמן עש שהשקיע הגיע ...
הוצאתי את הטלפון שלי מהתיק וראיתי מלא שיחות מאלירן, מאיה , ועידו...
ומלא הודעות משלושתם...
אני לא מתכוונת לענות לאלירן ובמיוחד לעידו...
האיש היחיד שאני יכולה לענות לו ורוצה לענות לו זאת מאיה...
חייגתי אל מאיה ואחרי 2 צילצולים היא ענתה לי...
♧הלו?
♤דנה ? את בסדר? איפה את?
♧אני בסדר ... מה רצית ?למה כולכם מתקשרים אלי?
♤אנחנו חיפשנו אותך כל היום ! איפה היית אלירן ועידו משתגעים פה!
♧אני הלכתי להתאוורר...
♤את אמ...ית...ית א..י..פפפההה א....תתת?
♧מאיה אני לא שומעת אותך , אני על רמקול?
♤אמ... עכשיו את שומעת?
♧כן אני שומעת, שאלתי אותך שאלה!
♤כן את על רמקול , הבנים רוצים לדעת איפה את, הם שומעים אותך...
ניתקתי.
לא עניתי לה ופשוט נתקתי .
לא רציתי להקשיב להם !
אני עדיין עצבנית על אלירן...
ועידו ? אני אפילו לא יודעת ... הוא ממש חמוד ואני מתחילה לפתח אליו רגשות אבל אם אני אתאהב בו אני לא אוכל לעשות את מה שבגללו הסבל שלי יגמר...
המשכתי לשבת בים כמה שעות ובמהלכם הצילצולים אינם הפסיקו...
השעה כבר 19:15 בערב והחלטתי לחזור הביתה...
אחרי חצי שעה הגעתי הביתה כשפתחתי תדלת מאיה רצה אלי...
בבית היה עומר ואלירן ועידו וכמובן מאיה..
"תקשיבי , את נורמלית או מה? "- מאיה אמרה לי וחיבקה אותי...
"דנה איפה היית ,למה את לא ענית לי ?"- שאל אותי אלירן ...
"אני בסדר תמשיכו להתעסק בעיניינים שלכם כרגיל!"- אמרתי להם בקול אדיש ועליתי לחדר... החלפתי את הבגדים שלי👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
והתישבתי ליד המיטה וקירבתי את רגליי לגופי והסתכלתי על הקיר הלבן....
