אהבה ממבט ראשון- Love at first sight

מרתון יומולדת-פרק 33

אזז מוכנים למרתון?
2 פרקים ו2 אפילוגים.
תהנו חמודים❤
תצביעו ןתגיבו
___

^נקודת מבט של עומר^
"עומר?"-נכנסה לינה לחדר. שיט שיט שיט
היא בת דודתי, הגעתי אליהם כי ברחתי מהחיים שנהרסו לי בישראל בטח אתם שואלים למה אנחנו במלון.. זה כי לפני זה הזמנתי חדר במלון ושלא יהיה לי משעמם הן הצטרפו אלי.
לינה ואווה, בנות דודות שלי.
קמתי מהר מהספה ודנה ביחד איתי.
"מיזאת?"-שאלה לינה.
"זאת דנה"-עניתי לה בלי שום חשש, סידרתי את חולצתי שעלתה וכך גם דנה.
"היי אני דנה"- הציגה את עצמה דנה.
"מי את?"- שאלה אווה בת דודתי הקטנה.
"אני אמ...אני"-החלה לומר דנה.

^נקודת מבט של דנה^
היא שאלה מי אני ונהייתי לחוצה. באמת מה אנחנו? אפילו לא דיברנו על זה.
"חברה, היא חברה שלי"-ענה במקומי עומר.
עומר העביר את מבטו אלי וחייך, הסמקתי.
חייכתי אליו בחזרה והוא חיבק אותי.
"חמודים"-אמרה בחייוך הנערה היותר בוגרת.
"דרך אגב אני לינה"-אמרה וחייכתי אליה בחזרה. "נעים מאוד"-עניתי לה.
"אני אווה"-אמרה הקטנה ורצה אלי ונתנה לי חיבוק.
אוקי?!
חיבקתי אותה חזרה, היא ממש ממש חמודה.

***
^נקודת מבט של אלירן^
"אמנדה"-צעקתי.
קמתי בבוקר והלכתי לבדוק מה עם דנה.
הדלת שלה היתה פתוחה ודברייה לא היו בחדר. "מה קרה מאמי?"-שאלה אמנדה שבאה לחדר של דנה.
"דנה נעלמה"-אמרתי בלחץ.
"איך נעלמה"-אמרה בזמן שהיא פותחת את עינייה . היא התקדמה לארון שלה, פתחה אותו ושיט.
הארון ריק. מה אנחנו נעשה עכשיו? איפה היא? היא עזבה את הבית ?! באמת?
מה קרה.
"היא באמת ברחה"-אמרה אמנדה בלחץ.
"מה נעשה עכשיו?"-שאלתי בלחץ. היא אחותי.. אחותי הקטנה.
איך לא שמרתי עליה.
"אני לא מאמינה שהיא ברחה, רק אתמול ראיתי אותה"-אמרה אמנדה.
"אולי נלך למשטרה ונבקש עזרה בשביל למצוא אותה?"-הציעה אמנדה.
"קודם נתקשר לעידו"- אמרתי עצבני מוות.
/שיחה/
"הלו"-ענה עידו בקול ישנוני.
"איפה היא?"-שאלתי עצבני, לא עליו...בכללי.
"מי?"-שאל.
"דנה, היא נעלמה"-אמרתי.
"מהההה היא...היא לא איתי..5 דקות אני אצלכם"-אמר וניתק.
/סוף שיחה/

^נקודת מבט של עידו^
היא נעלמה? לא יכול להיות.
אולי היא סתם יצאה החוצה?
קמתי ממטתי, צחצחתי שיניים והתלבשתי ובמהירות יצאתי לכיוון ביתם.
"מה איפה היא?"-שאלתי לחוץ כשניכנסתי בסערה לביתם.
"היא נעלמה, עזבה, ברחה...לא יודע מה! היא לא פה"-אמר בצעקה אלירן ובעט בקיר
"תרגע, בואו נלך לעומר וזהו"-אמרה אמנדה ואני התעצבנתי. אם אני רואה אותו הוא מת.
יצאנו מביתם והתקדמנו לבית שלו.
וואי וואי מה מחכה לו, מזמן רציתי לעשות את זה.
תיקתקנו בדלת ואימו של עומר פתחה לנו.
"כן?"-החלה לומר.
"עומר בבית?"-שאלה אמנדה. אימו נאנחה ואמרה. "הוא טס כבר אמרתי לדנה"
"דנה היתה פה?"-שאל אלירן בלחץ ואותי...
אותי זה רק הרגיז.
"שיטטט יש מצב את אומרת לאן?"- שאל אלירן. 
"אממ...ניורק"-אמרה אימו של עומר.
"אוקיי תודה להתראות"אמרה אמנדה.
"להתראות"
אימו סגרה את הדלת ובעטתי באבן שהיתה הכי קרובה אלי, אין סיכוי שהיא טסה אליו. אין סיכוי!
אני באמת לא מבין מה ישלה.
"תקשיבו ניראלי היא טסה אליו"-אמרה אמנדה. הלוואי וזאת תיהיה טעות,הלוואי.
"אולי, בואו נטוס אליהם"- אמר אלירן בזעם.
"מה אתה רציני?"-שאלתי, למה שאני אטוס? כדי לראות את הפרצופים המאוהבים שלהם?!
לא תודה! אני אוותר!
"למה לא, אני רוצה סוף סוף להבין מה קורה פה"-אמר אלירן.
"אני לא בא"-אמרתי בהחלטיות.
"אתה כן"-אמרה אמנדה.
"לא"-אמרתי לה, אינלי כוח אליהם.
אמנדה דפקה לי מבט שברצינות קפצה לי הביצה.
עם המבט שלה היא יכולה להרוג מישהו.
"טוב ימכשפה"-נכנעתי והיא צחקה.

^נקודת מבט של אלירן^
נסענו הביתה והסברתי הכל להורים. אני צריך לבדוק מה עובר לילדה הזאת בראש, היא ממש לא שפויה.

^נקודת מבט של דנה^
"אתה בטוח?"-שאלתי את עומר. הוא רוצה לחזור... אני לא בטוחה שזה רעיון טוב, אני לא בטוחה שאני אצליח לעמוד מולם ובמיוחד מול עידו.
"חיימשלי הכל יהיה בסדר אל תדאגי"-אמר ונשק לפי.
לא עבר הרבה זמן והנה אנחנו עומדים מול לינה ואווה ומתכוונים לעזוב לשדי תעופה ולטוס חזרה.
"אני אתגעגע אליך דנה"- אמרה אווה  בקול חמוד וילדותי.
"גם אני מתוקה"-עניתי לה וחיבקתי אותה.
"בהצלחה חמודים"-אמרה לינה וחיבקה אותנו.
"תשמור עליה עומר"-אמרה לינה בקריצה ועומר צחק.
"בהחלט"-ענה והביט בי ואני רק הסמקתי.
____
מקווה שאהבתם.
תצביעו ותגיבו😙