אהבה ממבט ראשון- Love at first sight

פרק 28

__
^נקודת מבט של דנה^
אנחנו עמדנו בשקט מביטות אחת בשנייה.
יותר נכון היא מביטה בי במבט קר, במבט של רוצחת.
וזה בטוח הרתיע אותי.
"אני שונאתתתתת אותךךךךךך"-צעקה מאיה
והתחילה לדחוף אותי.
"אני פשוט שונאת אותך"-התחילה לצרוח את הנשמה שלה בזמן שהיא תופסת לי בשער ומושכת.
"דייי מאיה תעזבי אותי"-צעקתי.
"לא עשיתי שום דבר, דיי"-כבר בכיתי מרוב הכאב אך היא לא עזבה.
"מאיהההה"-צעקה אמנדה והתקרבה אלינו.
היא תפסה תידיים שלה ושיחררה אותן ממני.
"אמנדה אל תתערבי, מגיע לה למות! היא הרסה את החיים שלי"-אמרה מאיה בזעם ובצעקות.
"מה את מפגרת? מאיה כידאי לך לסתום את הפה"-אמרה אמנדה בצעקה.
"לא רוצה! לכי לאמא שלך שתרביץ לך עוד.
בת של זונה לכי שבי לידה ותמשיכי לשתות איתה ותהפכי לאלכוהליסטית"-אמרה מאיה.

^נקודת מבט של אמנדה^
היא דיברה על אמא שלי וזה הכאיב לי..
יום אחד היא פשוט עזבה ואני לא ראיתי אותה כבר כמה חודשים.
אך הפלאשבק לא איחר לבוא.
הפלאשבק בו ניפתחתי לדנה ולמאיה.

*פלאשבק*

"אמנדה תספרי לנו מה קרה"- אמרה דנה
"שאמא ואבא שלי היו עוד ביחד אז אבא שלי לא עישן אבל אחר כך הוא בגד באמא שלי ואחרי שהם התגרשו, אמ...אמ...אמא שלי התחילה לשתות ולעשן... אז אני בטוחה שעכשיו היא מעשנת בבית והיא שיכורה... היא כל הזמן מרביצה לי בגלל שאני מבקשת מימנה להפסיק... "-אמרתי להן.

*סוף פלאשבק*
(הפלאשבק מפרק 11)

הבטתי בה ופשוט דפקתי לה חתיכת סטירה.
"חתיכת בת זונה עופי מפה"-צעקתי בזמן שאני בוכה. היא הביטה בי כמה שניות ויצאה מהבית בתריקת דלת.
"היי מה קרה פה"-שאל אלירן שנכנס הוא ועידו למטבח.
הוא הביט על דנה שישבה על הריצפה בוכה ועלי...אני עמדתי בוכה, עמדתי בלי לזוז.

"אמנדה"-קרה אלירן והתקרב אלי בזמן שעידו התקרב לדנה ששכבה על הריצפה.
"אמנדה תסתכלי עלי"-אמר והיבטתי בו.
באתי לענות לו, אך צעקה של דנה עצרה אותי.
"הכל בגללי! הכל, אני אשמה רק אני"-צעקה דנה בבכי בזמן שעידו מחבק אותה והיא חובטת בו.
"אמנדה"-קרא שוב אלירן ומשך אותי לחדר שלו.
נכנסנו לחדר והתיישבתי על המיטה.
אחרי כמה שניות נאנחתי בקול ונישכבתי על המיטה עם הגב.
"ספרי מה קרה שם ולמה את בוכה"-אמר...
"היא הזכירה את אמא שלי"-אמרתי בלחש והוא נשכב לידי.
"אבל לפני היא הרביצה לדנה"-אמרתי והוא פער את עינייו.
"אני לא יודעת מה ישלה אלירן, אני פשוט לא יודעת!"-אמרתי בזמן שאני נשכבת עליו עם הראש על החזה שלו.
"יהיה בסדר בייב יהיה בסדר"-מלמל ובכך נירדמתי.

^נקודת מבט של אלירן^
אמנדה נרדמה.
הזזתי אותה לאט וקמתי מהמיטה.
כיסיתי אותה עם הסמיכה ויצאתי מהחדר.
התקדמתי לחדר של דנה ולפני שנכנסתי לחדר שמעתי אותה ואת עידו מדברים.
"אני לא יודעת מה לעשות עידו"-אמרה דנה בבכי.
"הכל יהיה בסדר מאמי"-ענה.
"לא הכל לא בסדר, אני חברה רעה ובוגדת"-אמרה בבכי.
"את לא בוגדת בייב ואת לא רעה!"-אמר עידו.
מה בוגדת? למה שהיא תבגוד?! למה דווקא המילה הזו נתפסה לי.
"עידו"-קראתי לו כשניכנסתי לחדר.
"אחי תשאיר אותי, איתה לבד"-אמרתי לו והוא הנהן נישק אותה בלחי ויצא.
היא שכבה על המיטה עם הראש לכיוון הנגדי, כך שהיא שוכבת עם הגב אלי ומביטה בחלון.
"למה קראת לעצמך בוגדת"-שאלתי אך היא לא ענתה
"דנה"-קראתי לה ושוב יבבות של בכי נשמעו ברחבי החדר.
"קטנה למה את בוכה?"-שאלתי אותה כשהתיישבתי לידה. היא הסתובבה ושמה את ראשה על הבירכיים שלי .
"אני בגדתי בעידו"-אמרה בלחש.
"את מה?"-אמרתי בקול.
ובום.
נשמע תריקת דלת.