אהבה ממבט ראשון- Love at first sight

פרק 14

(המשך נקודת מבט של דנה)
פתאום היו דפיקות חזקות בדלת ובנוסף הרבה צעקות...
"דנה אם את לא פותחת עכשיו אני לא יודע מה אני יעשה לך!"
"דנה בבקשה תפתחי לי... לא התכוונתי!"
"בייב הייתי שיכור..בחיים לא הייתי מרים עליך יד!"
"אני אוהב אותך, בבקשה תסלחי לי"

זה... זה היה עידו !
מהתחלה הכל שלו היה מאיים אבל לאט לאט הקול שלו הפך ליותר ויותר שבור!
הבנות ישבו איתי בחדר וחיבקו אותי חזק כדי שלא אתפרק.
"לך מפה עידו!"- צעקה עליו מאיה.
"מאיה תפתחי תדלת! אני צריך לדבר איתה !"- אמר...
" לא אל תפתחי בבקשה!"- לחשתי לה בזמן שהיא התרוממה כדי לפתוח לו תדלת... היא הנהנה וחזרה לשבת לידי...
"היא לא רוצה... עידו תניח לה עכשיו, תדבר איתה מחר!"- אמרה אמנדה..
"אמנדה תפתחי תדלת עכשיו!"- פתאום אלירן צעק...
רק זה חסר לי !
למה בחיים אין לי מזל? למה?
"בנות תצאו מהחדר ואני ינעל את החדר ויהיה לבד!"- אמרתי להם ..
והן הנהנו לשלילה.
"אין מצב ... ואם יקרה לך משו.."- הם אמרו..
"אז בואו נלך למקום כלשהו ביחד"- אמרה מאיה ..
למה לא... אפשר לצאת מהחלון!
זאת לא הבעיה..
"בואו לים!"- אמרתי וישר החיוכים שלהן צצו.
"ואיך בדיוק נלך לשם? איך נצא מהחדר הזה?"- שאלה אמנדה..
"דרך החלון!"- אמרתי וחייכתי אליהן
"מה???"- היא אמרה בצעקה... מאיה ישר סתמה לה תפה עם היד
"אל תצעקי הם יכולים לשמוע אותנו"-אמרתי לה בלחש.
"יאללה תבחרו איזה בגד ים אתם רוצות ולכו תלבשו אותו.."- אמרתי להן והן הנהנו ולכו לכיוון הארון שלי.
הן הוציאו את הבגדי עם הכי יפים שלי ולקחו שורטים וחולצות והלכו לשירותים ואני נישארתי לבד בחדר עד שהן היו שם...פתאום היו דפיקות.
"דנה?"
זה היה אבא שלי.
"כן אבא.. מה אתה צריך?"-שאלתי בזמן שהדלת עדיין היתה סגורה.
"מישו רוצה לדבר איתך...תפתחי את הדלת או שתאפשרי לו לדבר ולא תנסי להעיף אותו."
"טוב"-אמרתי באדישות.
שמעתי את צעדיו מתרחקים ואחרי כמה דקות עוד צעדים המתקרבים לחדר שלי.
"דנה?"-זה ....זה היה עידו, והוא היה..
הוא היה נשמע שבור?
באמת?
הוא רצה לזיין אז הנה יש לו תחופש שלו! למה הוא נתפס ולא יורד??
אני פשוט לא מבינה אותו!
אני מרגישה ככ חרא עם עצמי עכשיו ...בגללו!
יש לו קול שבור כאילו אני עשיתי לו משו!
אני? אותי רצו להרוג ,לא אותו!

"אני יודע שאת שומעת..סליחה, אני ככ מצטער!"-הוא אמר..
באמת הוא ככ מצטער?
הוא לא התכוון?
אז למה אני מרגישה שלא כדאי לי להיות לידו?כאילו שהוא מאיים על החיים שלי.. כאילו בגללו יכול לקרות לי משו?
"דנה בבקשה אני מתחנן בפנייך...לא רציתי!באמת שלא רציתי"- הוא אמר את זה ושמעתי רעש מהדלת כאילו שהוא יושב על הריצפה ונשען עלייה.
התקדמתי לדלת ובאתי לפתוח אותה אבל אז הוא המשיך.
"דנה זה לא היה אני! בחיים לא חשבתי על כל מה שאמרתי ... אלירן סיפר לי הכל ... כל מה שאמרתי.
אני...אני לא זיינתי מאז שהיינו היחד ואני לא מרגיש בכלא בכלל לא!"
לא ... הוא לא היה צריך להזכיר את זה! בכלל לא...
הרגשתי את הדמעות שלי פורצות כל חומה אפשרית!
התקרבתי יותר לדלת והתישבתי על הריצפה ונשענתי על הדלת.
ניסיתי, ניסיתי ולא הצלחתי לעצור את הדמעות שלי!
"אני מרגיש חיי, באמת חיי תחיים שלי עם משהי שאני נורא אוהב ! בחיים לא אהבתי! בחיים, את הראשונה!"-הוא המשיך...
הרגשתי צורך להגיד לו שאני סולחת?!
או שאני גם אוהבת... אבל לא יכולתי לדבר פשוט ישבתי ובכיתי!
אז החלטתי לקחת את הטלפון שלי ו..

________________________________
מקווה שאהבתן תפרק💋
סורי על העיקוב אבל אני בתקופת מבחנים כי סוף שנה.😍
אז תספרו לי איך הפרק 🤘
הדעות שלכן ממש חשובות לי!😚