פרק 22

2.8K 166 16
                                    

^נקודת מבט של דנה^
אחרי כמה שניות, עצרתי את הנשיקה.
זאת היתה טעות.
זה לא נורמלי.
הוא כמו אח בשבילי.
ואני אוהבת את עידו..
קמתי והתקדמתי בריצה לבית.
נכנסתי לבית ורצתי במהירות לחדר שלי.
מה עשיתי?
מה קרה שם?
אני בגדתי בעידו!
אני בגדתי בו?
כן בגדתי בו!
אני כזאת חברה רעה, כזאת!
הוא בחיים לא יסלח לי...מה אני יעשה עכשיו?
איך אני יוצאת מהסיבוך הזה? איךך???
סגרתי תחלון בחדר והשארתי אותו ממש טיפה כזה פתוח שיכנס אוויר.
החדר יחסית היה חשוך.
ואני...
אני הרגשתי חרא עם עצמי.
אני הבנאדם הכי נורא בעולם הזה.

^נקודת מבט של עידו^
דנה הלכה הביתה...ואני הלכתי למאיה.
חיפשתי אותה וחיפשתי ומצאתי אותה ליד אולם ספורט.
"מאיה"-צעקתי לה והיא הרימה את מבטה והביטה בי.
"אני רוצה להיות לבד!"-אמרה.
"אז הרצון ירד לך ברגע זה"-אמרתי והתיישבתי לידה.
"שפכי"-הוספתי.
"היום אחרי שדנה רבה מכות עם שיר אז, לקחת אותה ואני ואמנדה הלכנו לדשא וכאילו דיברנו ביננו ואז היא באה ואמרה שהיא בהריון...
בהריון מעומר"-אמרה ושוב התחילה לבכות.
"היא הראת לי תמונות שלהם שוכבים! היא אמרה שזה הכל בגלל שאני חברה של דנה!
אם לא הייתי איתה בקשר אז זה לא היה קורה...היא אשכרה נכנסה להריון מעומר, אתה מבין? עומר יהיה אבא...אבא לילדים של הזונה הזאת."-הוסיפה.
חיבקתי אותה לא יכולתי לראות אותה בוכה זה הפריע לי מאוד.
ברור שזה שטויות לגבי שזה בגלל דנה.
זה סתם דברים דפוקים.
זה ממש לא בגללה.
זה בגלל שהם גם ככה היו אוייבות...
אחרי רבע שעה שישבנו ודיברנו...
וניסיתי להסביר לה שזה לא קשור לדנה...
אבל היא לא שינתה את דעתה.

^נקודת מבט של אלירן^
אמנדה באה אלי לכיתה מתנשפת כולה.
"המורה אממ אני צריכה ממש דחוף את אלירן"-אמרה.
"בסוף השיעור"-ענתה.
זונה.
באתי לענות לה אבל אמנדה ענתה לה במקומי.
"את לא מבינה שאני צריכה אותו דחוף?! תגידי יחתיכת מכשפה פרוצה את לא מבינה מזה ד-ח-ו-ף ?!"-אמרה אמנדה והדגישה תמילה האחרונה.
אוחח הילדה הזאת תשגע אותי.
קמתי ויצאתי אלייה בזמן שהמורה היתה בשוק מהילדה מכיתה ח'...היא אשכרה באה והתחצפה למורה של כיתה י'ב .
" את לא נורמלית"-אמרתי לה בזמן שאני מושך אותה למחוץ הביניין של חטיבה עליונה.
"תקשיב..שיר באה ואמרה למאיה שהיא בהריון מעומר ונתנה לה תמונות ואז מאיה הלכה לעומר ואז הם רבו ואז לא יודעת לאן היא הלכה אבל אחרי כמה דקות ראיתי את דנה בוכה יוצאת במהירות מהמקיף"-אמרה כולה מתנשפת.
מה?
לא היא לא רצינית?
מה קורה פה?!
הכל בגלל הלימודים האלה, איך שאני נכנס לכיתה ו"לומד" קוראים דברים רעים או שאני מפספס משהו ממש ממש ממש חשוב!
יאללה שיזדיינו הלימודים האלה.
פרשתי.
"את לא רצינית"-אמרתי לה.
"מה אני ניראת לך פה,צוחקת?"-שאלה.
"אבל דיברתי עם דנה, היא אמרה לי שהיא הולכת הביתה כי כואב לה הראש והיא אמרה שלא קרה שום דבר!"-אמרתי לה והיא כזה הסתכלה עלי.
'נו באמת?!'
"תרוץ של כל ילדה!"-אמרה ונאנחתי.
"אני הולך לבית לראות מה איתה, את באה?"-שאל...
"כן...אבל מאיה"-אמרה.
"עידו הלך?"-שאלתי והיא הנהנה לשלילה.
"נשלח לו הודעה שיביא את מאיה לבית"-אמרתי והיא הנהנה.
הלכנו לאוטו שלי ונסענו לבית.

^נקודת מבט של דנה^
ישבתי בחדר חשוך.
לא ידעתי מה לעשות.
מה עשיתי?
מה אני עשיתי לעזאזל?!
אני חייבת לספר לו?
"דנה"-נשמע צעקה.

_______
אז...
כן קצר🖓😂
מקווה שניהנתם.
תצביעו ותגיבו.
מה אתם חושבים על המקרה שקרה לדנה?
היא חייבת לספר לו?

אהבה ממבט ראשון- Love at first sightWhere stories live. Discover now