{ נקודת מבט איתן }
שעוד שניה שפתינו נפגשו התנור הקפיץ אותנו והתנתקנו, היא הוציאה את הפיצה ומשכה מזרועה גומיה ואספה את שערה לקוקו גבוה,
"חמש לפנות בוקר ואני לא עייפה" אמרה והדליקה את הטלוויזיה,
נשכבתי לידה, "ממה זה?" שאלה והרימה את חולצתי יותר, החולצה מעט עלתה לי וכנראה חשפה את הצלק ,
"רבתי מכות ואותו הילד דקר אותי" אמרתי,
"שלי יותר גרועה" מלמלה, היא חשבה שלא שמעתי אבל שמעתי בגלל השקט ששרר בחדר,
"מה זאת אומרת?" שאלתי,
"כלום כלום" אמרה,
"דברי" הפצרתי בה,
היא הפנתה אליי את גבה והרימה את חולצתה שחשפה צלקת מכוערת וגדולה על גבה,
"מי עשה לך את זה?" שאלתי והורדתי לה את החולצה חזרה.
"בעלה של אמא שלי, הוא חושב שהוא אבא שלי ושמותר לו לעשות לי מה שהוא רוצה" אמרה,
"אמא שלך יודעת?" שאל,
"לא, היא הייתה אומרת למה אני מאשימה אותו במקום את הילד שעשה לי את זה" אמרה, נגבתי את הדמעה שזלגה על לחייה,
"למה אתה ככה?" שאלה בקול שקט וצרוד,
"איך ככה?" שאלתי,
"למה שאתה כאן, איתי, אתה הילד הכי מדהים שהכרתי ובבית ספר אתה הילד הכי מגעיל בעולם?" שאלה והזיזה את ידי,
"לא יודע" אמרתי,
היא נשכה את שפתה, "בחיים אל תעשי את זה ליד גבר שרוצה לנשק אותך" אמרתי ומשכתי את שפתה מבין שיניה,
"לנשק ולשכב" תיקנה,
"רק לנשק" השבתי ונגעתי בלחי שלה בשנית, קירבתי את פניה לפניי ושנייה לפני שריסקתי את שפתיי על שפתיה היא קמה ממקומה,
"אתה תפגע בי" אמרה וקמתי גם אני והתקרבתי אליה,
"אני לא, את תעזרי לי לא לפגוע בך" אמרתי ואחזתי בידה, הנחתי את ידי על מותנה והצמדתי אותה אליי,
היא הסתכלה עליי בעיניים הכחולות שלה, שוב היינו שנייה מלהתנשק והיא הלכה אחורה, "אני לא מוכנה" אמרה והתיישבה על המיטה,
"צודקת בואי נשכח מכל זה" אמרתי "נראה הבורר" הוספתי ונשכבתי לידה.
{ נקודת מבט סתיו }
כעבור יומיים:
"רועי החלטתי שאני רוצה שנחזור אבל תיזהר לנסות שוב להשכיב אותי" אמרתי הוא הנהן ונשק לשפתיי,
YOU ARE READING
Different
Romanceאיטם, איתן ואלינור הם הילדים של סלין ועומרי, הם גדלו עם כפית זהב בפה, לראשונה בחייהם הם מתאהבים, נשברים וקמים מהשברים כמו גדולים. -קללות
