Different

פרק עשרים:

{ נקודת מבט איטם }

"ומה אם נתנשק האם זה משהו שעוד תזכרי תמיד?" מלמלתי לאוזנה,

"אם נתנשק אני אתן לך בעיטה לביצים ואת זה אתה תזכור תמיד" שרה רומי וצחקתי "איפה נונה?" שאלה וטמנה את ראשה בכרית,

נועה ורומי נהיו חברות טובות בחודשיים האלה, שמחתי שהן לא שונאות אחת את השנייה או משהו כזה, "מי אמר את שמי?" התפרצה נועה לחדר וצחקנו,

"אז מה שלום הקטנה שלי?" שאלה והתיישבה לצידה,

"רע! מאוד!" צעקה בתיסכול,

"איטם, נועה ישנה כאן? אתה גם רוצה?" שאלה רומי,

"ונעשה דברים אסורים?" קפצתי במקום והן פרצו בצחוק וזרקו עליי כריות,

"הייתי שמח להישאר אבל בגלל שחבר שלך משרת בצבא אז הוא חייב ללכת לבסיס לפני שנותנים לו להישאר שבת" אמרתי שהן הפסיקו לזרוק עליי כריות,

רומי קמה מהמיטה ועמדה על אחת הכיסאות שלה, "גמדה שלי יפה" מלמלתי לפני ששפתיה נצמדו לשפתיי, "אחמ אחמ אני כאןן!!" צעקה נועה אחרי דקה או שניים וצחקנו.

היא חיבקה אותי ונשק לשפתיי נשיקה רכה וירדה מהכיסא, "אני אוהבת אותך" לחשה וחייכתי,

"אגב מכוערת מה עם רועי?" שאלתי את נועה,

"תתפלא אבל הוא ממש חמוד" אמרה.

-

יצאתי מהבית של רומי, כן אז אני ורומי חזרנו, אני לא יודע בדיוק איך אני ונועה נפרדנו אבל הפרידה באה משנינו, לרומי לא באמת היה חבר היא פשוט רצתה לתת הרגשה טובה לנועה,

מפה לשם נועה ניסתה להחזיר אותנו וזה קרה ואני מודה לה כל יום, נועה התחילה לצאת עם רועי איזה אחד מהגדוד שלה והיא אוהבת אותו.

{ נקודת מבט איתן }

חיבקתי אותה חזק, "יפה של אמא" אמרה אימי ונשקה לראשי,

"מתוקה שלי" אמרה אימי לעבר אלינור וחיבקה אותה חזק,

"נו אז מה איתכם?" שאלה שהתיישבנו על הספה,

"בסוף החלטתי לא להתגייס אלא לעשות שירות לאומי" אמרה אלינור,

"ואני את יודעת בגלל העשרים אחוזים נכות שלי אני לא יכול לעשות" אמרתי והיא התבאסה קצת,

"איטם התגייס לקרבי ואז הלך לקריה" אמרה אימי ופתאום הדלת נפתחה,

"אח שלי" קראתי לעבר איטם וקמתי אליו,

התחבקנו חיבוק גברים הוא נשק ללחייה של אלינור "רומי יפה שלי" אמרתי וחיבקתי אותה,

"איתן זאת רק אני או שהתכערת?" שאלה וכולם פרצו בצחוק,