{ נקודת מבט איתן }
"ביי אחי" אמרתי למושיקו ולחצתי לו תיד,
כל הבנים יצאו מהחדר לאחר שנפרדו ממני, דיברתי עם אימי שאני אשהה אצל אלינור עד שהיא תעזוב והיא הסכימה אחרי אין סוף התחנפויות,
אבל שיקרתי לה לגבי זה שאני אשהה אצל אלינור, אנחנו בריב מאותו היום שהיינו ביחד שזה היה לפני שבוע וחצי,
חצי מהבנים עזבו ביום ראשון וחצי מהבנים נשארו איתי עד מוצאש שזה היום, אימי תגיע לכאן ביום שלישי, עם כל הדברים שלי ועד יום שלישי אני צריך להשלים איתה ופאק כמה שאני אוהב אותה,
קיבלתי את זה קשה שהיא עוברת לחו״ל, אבל שמחתי היא תמיד חפרה לי שהיא רוצה ללמוד או באוניברסיטת תל אביב או בהווארד שבחו״ל אחרי שהיא תסיים צבא אבל היא עושה שירות לאומי ובמקביל עושה בחינות סיום להווארד,
או שהיא פשוט תעזוב בלי לעשות שירות לאומי או צבא.
אני חייב אותה לצידי, לקחתי בקבוק מים ויצאתי לריצה, הייתי לבוש בשורט אדידס וגופיית סבא לבנה, הייתי צריך לרוץ ולהשתחרר קצת,
רצתי בהתחלה ליד המלון ששהיתי בו ואז התקדמתי לטיילת, לפתע הרגשתי את גופי מתנגש במישהו, אחזתי בראשי בחוזקה, קמתי באיטיות ופקחתי את עיניי לאחר שנייה,
"מה אתה מפגר?" נשמע קולה של אותה נערה שנתקלתי בה,
"מצטער, לא שמתי לב" אמרתי והיא קמה,
"איתן!" נשמעה הצעקה של אלינור שלי, סובבתי את ראשי ופגשתי בעיניה הרכות,
"מאמי אתה בסדר?" שאלה בלחץ והתיישבה לידי,
"קטנה אני בסדר" עניתי ונעזרתי בה בכדי לקום,
"קיצר גבר ככה לא מתחילים עם בחורה מקווה שתצליח פעם הבאה" אמרה בסנוביות, הבטתי בפניה הכהות היא הייתה מתולתלת ועיניה ירוקות, היא לא הייתה מכוערת וגם לא יפה,
"סעי סעי לי מהעיניים, את חושבת שהוא יתחיל איתך כשיש לו חברה?" התפרצה אלי, מה, מה? אלינור?
אותה נערה צחקה והרימה את ידה ועשתה אצבע שלישית, "דחפי לתחת שלך, המקום הקבוע שלו" אמרתי ומשכתי ביד של אלי ודחפתי את אותה נערה מדרכי.
"בייב אני מצטער שהגבתי ככה אבל עד שמצאתי אותך את כבר נעלמת לי" אמרתי שהגענו לחדר שלי,
"אתה צודק, אני אוהבת אותך" אמרה ונשקה לשפתיי,
"אני החלטתי לא לנסוע, אני אלמד באוניברסיטת תל אביב, כמו שתמיד רציתי" אמרה שהתנתקנו,
"תסבירי לי למה אני כל כך אוהב אותך" מלמלתי והצמדתי את שפתינו באיטיות,
"אתה לא אוהב אותי אתה אוהב את הצורה שאני משפיעה עלייך" לחשה באיטיות ממושכת,
YOU ARE READING
Different
Romansaאיטם, איתן ואלינור הם הילדים של סלין ועומרי, הם גדלו עם כפית זהב בפה, לראשונה בחייהם הם מתאהבים, נשברים וקמים מהשברים כמו גדולים. -קללות