ילדה מאומצת- 1D ♡

פרק 3

#נקודת מבט ניקול#
התעוררתי בחדר מושלם,יפה בצבעי לבן וורוד, לא זכרתי אותו בהתחלה אך כעבור דקות אחדות נזכרתי בבנים בבית היתומים,בנסיעה הביתה,ברגע שראיתי את הבית ואת החדרים שלי.
*תחילת פלאשבאק*
אני ולואי נכנסנו הביתה,עלינו במדרגות ונכנסנו לחדר ענק והסתכלתי על המיטהנכנסנו והארון והשידת איפור ומוצרי החשמל והייתי כל כך שמחה,החיים שלי הולכים להשתנות, לטובה.
לואי החזיק שני מכשירים ואמר ״יש כאן אייפון וגאלאקסי,מה את מעדיפה?״.
אני לא יודעת״ עניתי בכנות ״אף פעם לא היה לי טלפון״.
אוקיי״ אמר ״תהיה שבוע עם זה ושבוע עם זה ותחליטי,אחרי שתחליטי שימי את השני במגירה למקרה שהטלפון שבחרת יתקלקל לך״ הוא אמר לי והוסיף ״בואי נלך לראות את החדר עבודה שלך״.
יצאנו מהחדר שינה והלכנו לחדר ליד,שהיה גדול לא פחות מחדר השינה,ומה שראיתי גרם לליבי לפעום מהר מהרגיל.
בחדר היה אולפן הקלטות קטן,גיטרה,כינור ופסנתר,רמקולים עצומים,מיקרופון ושולחן עבודה גדול עם מנורת שולחן.
הייתי כל כך שמחה,רצתי אל לואי וקפצתי עליו בחיבוק גדול וראיתי חיוך גדול על פרצופו.
״איך לקרוא לך?״ שאלתי בתמימות.
״איך שאת רוצה״ אמר.
״אפשר לקרוא לך אבא?״ שאלתי במעט חשש.
״כן,אני אפילו מאוד ישמח״אמר עם חיוך וחיבק אותי.
נפרדנו בברכת ״לילה טוב״ והלכתי למיטה.
הסתכלי על השעון וראיתי שהשעה כבר 22:00 בלילה וחשבתי ״הזמן עובר מהר שנהנים״ וכעבור כמה רגעים הכל החשיך ונרדמתי.
*סוף פלאשבאק*
הסתכלתי לתקרה וכעבור כמה דקות את קולו של לואי האומר ״ניקי! קומי ובואי לאכול ארוחת בוקר״.
קמתי מהמיטה וירדתי לאכול ארוחת בוקר עם המשפחה החדשה שלי.
#נקודת מבט לואי#
״ניקי״ קראתי לביתי המאומצת,אני עדיין לא מאמין, אני אבא, זה לא משנה שהוא לא נוצרה מחלציי [אני מתה על המילה הזאת: חלציי חלציי חלציי lol (; סורי יצאתי סתומה-הערת כותבת],היא עדיין הבת שלי.
כעבור רגעים ספורים ראיתי אותה יורדת במדרגות ומתיישבת בשולחן האוכל,היא לקחה פנקייק מצלחתה והתחילה לאכול.
״ניקי,את עכשיו בחופש הגדול ואני והבנים צריכים ללכת להקליט באולפן הקלטות,את רוצה לבוא?״ שאלתי אותה בתקווה שתסכים לבוא.
״באמת?״ שאלה בשמחה מעורבת עם הפתעה ״אני יכולה לבוא?״ שאלה בתקווה.
״ברור שאת יכולה לבוא,מתי שתרצי״ עניתי שמח,מאושר על זמן האיכות עם הבת המאומצת שלי.
״אבא מתי אני יפגוש את בנות הזוג שלך ושל הדודים הארי,זאין,ליאם ונייל?״ היא שאלה אותי.
״לדודים הארי ונייל אין בנות זוג,אבל את בת הזוג שלי ושל ליאם ושל זאין תפגשי היום כשנחזור הביתה מההקלטות״ עניתי לה ״אהה וניקול שכחתי להגיד לך שיש לנו גם עוזרת בבית,תאכלי לבקש ממנה הכל, מלהכין לך משהו לאכול ללנקות את החדר״ הוספתי.
״מתי אני יפגוש אותה?״ היא שאלה.
״גם אותה תפגשי היום״ עניתי.
כעבור כמה דקות גמרנו לאכול,הלכנו אל המכוניות (אנחנו 6 ויש במכונית 5 מקומות) ונסענו אל האולפן הקלטות.