הארי נשך את שפתיו, "את זוכרת את לואי?" הוא שאל. אימו הנהנה, "הוא בא לפה לסוף השבוע" הוא אמר בפשטות.
"ומה שניכם עשיתם?" היא הרימה גבה.
"כלום" הארי אמר, משלב את זרועותיו.
"כלום בתחת שלי. אתה הורדת את מכנסיו, הארי. ואתה בלי חולצה" אביו ציין.
הארי גלגל את עיניו, "אני רק מנסה לחיות את חיי".
"כמה זמן אתה מכיר את הבחור הזה הארי? שלושה ימים? זה נראה לך הולם?"
"אני יכול לעשות מה שאני רוצה" הארי אמר
"לא בביתי, אתה לא יכול. אם אתה רוצה לעשות מה שלא עשיתם שם למעלה, אתה יכול להשיג לך מקום משלך ולעשות זאת, כיוון שאתה כל כך בוגר."
"למה בכלל נכנסת לחדר שלי בלי לדפוק?"
"אני יכול להכנס לחדרו של בני מתי שארצה."
"לא אתה לא יכול!"
"אנחנו ההורים, הארי"
"ואני הבן! אתם מנסים להעיף את הילד שלכם מהבית?"
אביו הניד בראשו, "גידלנו אותך טוב יותר מכך, הארי. אתה יודע שאתה לא אמור לשכב עם מישהו אחרי שהכרת אותו רק מספר ימים"
"אני מחבב אותו!" הארי התגונן.
"מחבב? פעם אחרונה ששמעתי זה היה נקרא 'לעשות אהבה'. אתה אוהב את הבחור הזה, הארי? המ? לאחר שלושה ימים?"
"אין לך בכלל מושג מה התכוונו לעשות. אז תפסיק להתנהג כאילו אתה יודע הכל"
הוא לעג, "זה דיי ברור מה התכוונתם לעשות, הארי"
"מי שמדבר. אתה אומר שזה נקרא 'לעשות אהבה'. אז למה אתה עושה זאת עם אמא? אתה לא אוהב אותה." (אאוץץץ הארולדד!!! , סוריי הייתי חייבת לפרוק - ה.מ)
"הארי." אמו אמרה בטון מזהיר.
"את יודעת שזה נכון אמא! לא איכפת לו מאיתנו"
"זה מספיק הארי"
הארי קימט את מצחו, "את לא מצדדת בו, נכון?"
"אמרתי מספיק הארי"
הארי הניד בראשו והסתכל מטה, "אני לא מאמין" הוא לחש לגמריי מבולבל, "אם אתם באמת הולכים להתנהג בכזאת צביעות, אני ... אני לא רוצה אפילו להיות פה יותר." הוא אמר, נחנק ממילותיו.
"לך תהיה המבוגר שאתה חושב שאתה" אביו משך בכתפיו
הארי הנהן, "לך תזדיין"
ועם זה, הארי הסתובב ועלה למעלה.
הוא עמד לבכות.
הוא יכל להרגיש את זה מגיע.
הוא עומד לבכות.
לאן הוא אמור ללכת?
אין לו כסף, או עבודה, או ... כלום.
YOU ARE READING
Youtube Sensation - Larry.S // Hebrew
Fanfictionהחיים של הארי סובבים סביב היוטיוב . בין אם הוא צופה בסרטון משחקים רגיל , קליפ , קומדיה , או לואי טומלינסון . אחד מהיוטיוברים האהובים עליו הידוע גם בשם - SuperLou זה היה שם המשתמש שלו. הארי למעשה הומס מהאינטרו שלו (פתיח, כניסה) כשהוא היה קופץ מפינה...
