#4

39 4 12
                                    

בתחילת השבוע , לאחר היום בבריכה, חזרנו ללימודים בקורס. ובבוקר, 10 דקות לפני תחילת השיעור הראשון, כריסטי באה וציינה לי ולנואל : "סם בחור די נחמד ,הא?"

המשפט הזה התחיל להלחיץ אותי ."אל תגידי לי שהתאהבת בו?!"   בבקשה לא! ידעתי שלא סתם הרגשתי לא בנוח כששניהם חזרו אתמול ביחד.

"ל-לא לא , זב בכלל לא העיניין ." היא נופפה בביטול ידיים.

"היא מתכוונת שהוא פשוט נחמד ." נואל ניסתה להרגיע אותי.

"כן בדיוק , הוא ליווה אותי אתמול הביתה ." הוא ליווה אותה הביתה?...איכשהו עדיין לא הצלחתי להרגע.  "בנים תמיד הלחיצו אותי, אבל סם היה ממש אדיב והוא בכלל לא הלחיץ אותי."

"הו ,באמת..." זה לא מתקדם טוב ,התחלתי כבר להזיע.

"אבל כריסטי ,חשבתי שאת הסתדרת ממש טוב עם ג'ונתן אתמול ?" פנתה נואל אליה .

"יפה אמרת , נואל !" נואל את הגיבורה שלי!  " אז באמת מה בקשר לג'ונתן?"

"ג'ונתן ? ממש כיף לדבר איתו ." היא אמרה בחיוך.

"באמת ?" עוד יש תקווה לשלווה בליבי.

"זה כנראה בגלל שהוא קטן , וזה לא נותן את התחושה של בחור." כרגע בדיוק דמיינתי איך שולחים רקטות להפציץ את ספינת התקווה של ג'ונתן לאלפי חתיכות בלב הים. ג'ונתן המסכן...אתה שוקע. הבטתי בכריסטי שהמשיכה לפטפט מבלי להבין את המשמעות מאחורי האמירה שלה.

ואוו, זה היה פוגעני . אם ג'ונתן היה שומע את זה ,הוא היה...לפתע שמתי לב לדמות שעמדה מאחורי כריסטי ו-שיט!

"בוקר טוב.." מלמל ג'ונתן בקרירות .

"ג'ו-ג'ונתן..." מה לעשות ?זה נראה שרק אני מרגישה את ההילה המדוכאת מסביבו.

"בוקר טוב ." נואל החזירה לו

"בוקר טוב ג'ונתן ." וכך גם כריסטי בתמימה.

"בוקר.טוב.כריסטי.היה.ממש.כיף.אתמול." פתאום הוא התחיל לדבר בכזו נוקשות ,ממש כמו רובוט.

"ג'ונתן , אתה בהחלט מצחיק ."  כריסטי ציחקקה ומדיבור שלו.  הסתכלתי אליה כלא מאמינה . בחיי,כריסטי את רק מחמירה את המצב!  התקרבתי אליו בעדינות , מהפחד שאולי פתאום הוא התמוטט.

"ג'ונתן?.."

"אני.לא.ג'ונתן.אני.קטן.ובגלל.זה.אני.לוהו-נתן." הוא המשיך לדבר בצורה שהפחדה אותי .התחלתי לנהר אותו בכתפיו בכוח .

"קח את עצמך בידיים ,ג'ונתן!"

"אני.לוהו-נתן." אמר מבעד לניהורים "תמסרו.למורה.שלוהו-נתן.יעדר.מהשיעורים.היום." ואז הוא השתחרר מהר מהאחיזה שלי ונעלם מהמסדון.

"לוהו-נתן!" קראתי אחריו ,בתקווה לעצור אותו.

"זה ג'ונתן." תיקנה אותי נואל כאילו אני מפגרת. אבל לא הקשבתי ומיהרתי לרוץ בעקבותיו. חיפשתי לאורך המסדרונות בכל הקומות עד שהגעתי הובלתי לאחד המרפסות של הבניין. שם היו ארוגות מרובעות גדולות עם צמחים ולשני צידי כל ארוגה היו ספסלים מעץ כהה מלבניים.

תסביך יפה#lovely complexDonde viven las historias. Descúbrelo ahora