#10

27 3 6
                                    

בסופו של דבר האתגר של חבר/חברה לא התקדם לשום מקום.  הבנתי את זה כשיום הוולנטינס התקרב.

"כריסטי , מה את חושבת עדיף? עוגת או עוגיות שוקולד ?" כשהגעתי בבוקר לבית ספר ,מצאתי את נואל וכריסטי ישבו ועיינו במגזין לכבוד יום האהבה.

"הרבה יותר קל להכין עוגיות ." הציעה כריסטי.

"צודקת."

"למה שלא נכין את אלה , מה את חושבת ?" שאלה כריסטי והצביעה על משהו במגזין.

"אוקיי ,הן נראות טעימות !"

"אתן חבר'ה ,נראות לי די שמחות." בהיתי בהן בגועל ובצניות.

"הצעתי לך להצטרף אלינו , נכון?" הזכירה לי ננואל.

"אפילו אם אכין אותם ,אין לי למי להביא את העוגיות האלו." שילבתי את זרועות.

"יש לך את ג'ונתן ,לא ?" היא התגרה בי .

"מה? למה לי לתת עוגיות לג'ונתן ?" הסתכלתי עליה כלא מאמינה ועצבנית. 

"בגלל הטעויות שלך ,גרמת לכך שרגשותיו שוב הפגעו ,אז את חייבת לו התנצלות ובגדול ,נכון?"

בום.

"טוב זה.." אין דרך לחמוק מזה.

"נכון? זה רעיון דווקא טוב ." אמרה וקרצה לי . היא גרמה לי להרגיש כמו ילדה קטנה שעשתה משהו רע וחייבת התנצלות להורים.

"בוקר !" קולו של ג'ונתן נשמע בכניסה לכיתה והוא נכנס כולו מחוייך עם אוזניות תקועות באוזניו ומזמזם לו מנגינה.

"מה יש? אתה נראה היום די שמח ." שאלתי כשהוא התקרב אליי.

"תשאילי לי את אוזנך."

"את אוזני? " הוא הוריד את האוזניות , צעד לעברי והכניס לי אותם לאוזניים.

"תקשיבי."  פתאום ברקע שמעתי את קולו המופלא של umibouzu .

"מה זנ ? שיר חדש של umibouzu ?" שאלתי בהתלהבות.

"לא בדיוק  " התחיל להסביר . "זה אלבום שלהם כשהם היו עם תווית אינדי. " הוא לפתע הראה לי קופסת דיסק עם התמונה של הזמר עליה. "מצאתי את זה בחנות יד שנייה של מוזיקה."

"אתה רציני?!" לקחתי את האריזה מידיו והוצאתי צווחה קטנה של התרגשות.

"זו הוצאה שהופסקה אז די נדיר למצוא את זה עכשיו."

"ברצינות? ואוו ! "

-------------------------

בסוף היום חזרנו אני , נואל ,נייט וג'ונתן ביחד הביתה ותוך כדי הליכה ,חשבתי לעצמי... 'בבקשה תקבל את זה .הכנתי את השוקולד הזה בעצמי ' אין סיכוי שהוכל להגיד לו את זה ,זה נשמע מפגר.

"היי , מה תרצה ליום הוולנטינס ,עוגה או עוגיות שוקולד ?" נואל שאלה את סם כשניהם צעדו מאחוריי.

"מה? את הולכת להכין משהו בעצמך? " שאל סם בהתלהבות.

"כן . קימברלי גם הולכת לעזור לנו."

"הא? שוב את נכנסת לזה ?" הסתובבתי אליהם בהתפרצות.

"הא? כמה מגעיל ." החליט ג'ונתן להצטרף עם הבעת גועל. "איזה קורבן נפל לדבר כזה ?"

"למה אתה מתכוון ב'קורבן נפל ' ?!" התעצבנתי.

"אם בחור כלשהו יוכל מהשוקולד שהאמזונה הזו הכינה , הוא בטוח יחטוף קלקטל קיבה." איגרפתי את אצבעותיי מרוב כעס. "וגם יתחיל לגדול למימדים עצומים."  

עמדתי להחזיר לו , אבל אז קלטתי שיש משהו בדבריו והעצבים התחלפו בעצב.

"טיאנקה ? " ג'ונתן הבחין בשינוי שלי .

"אתה צודק . אף אחד לא ירצה לקבל שוקולד שהוכן על ידי בחורה ענקית כמוני ." יללתי בילדותיות ." זה לא שכאילו יצאתי עם מישהו בעבר . ובסנוסף אף פעם לא היו לי מעריצים כלשהם ." השפלתי מבט לרצפה.

"הא? " שלושתם הביטו בי מבולבלים.

"אני....אני.." התחלתי לרעוד ממש חזק.

"ה-ה..." ניסה ג'ונתן להתקרב עליי בזהירות ,אבל כבר לא התאפקתי .

"אני כנראה בחיים לא יתן שוקולד עד עצם יום מותי !" צעקתי .

"תרגעי , טיאנקה  !" ניסה להחזיר אותי למציאות . "מה יש לך ?! למה את תמיד מתנהגת כל כך מוזר?" 

"זה כלום." עניתי בפשטות מבלי להביט בו. הוא שתק ולבסוף נאנח.

"הבנתי . את יכולה להביא לי את השוקולד שלך ." עשיתי פרצוף חמוץ .

"אני לא רוצה שתקבל את זה בחי לב של חרמים." התלוננתי.

"זה לא ככה. " חזרתי להביט בו , כשהוא הסתכל ישר. "אני אוהב מתוק. אם לא תרצי להביא לי אני גם בסדר אם זה . הו .." הוא נזכר לשנייה במשהו ואז שלך אליי חיוך רחב  "אני אוהב עוגות שוקולד ,אוקיי ?"

נעצרה לפתע נשמתי מרוב הפתעה. "א-א-אני אפילו לא אמרתי שהכין לך בכלל משהו !" גימגמתי בביטול . הוא רק הסתובב בחיוך והמשיך לצעוד .

"אני רק אומר..."

ניסיתי לצעוק לעברו איזו הערה מעוצבנת אבל לא ידעתי מה.......

תסביך יפה#lovely complexDonde viven las historias. Descúbrelo ahora