״היי.״לחשתי לנער כבן 17 שישב בפינה המרוחקת, בוהה לאוויר.
שתיקה.
״קוראים לי מליסיה, מה שמך?״שאלתי ברכות.
שתיקה.
״קוראים לך מייק נכון?״שאלתי לאחר שקראתי את שמו מן המדבקה שעל חולצתו.
״קוראים לו מייק, אבל הוא לא מדבר.״קול קטן וחמוד הבהיל אותי.
הסתובבתי למצא ילדה קטנה, כבערך בת חמש. היא הסתכלה עלי בתמימות.
״מדוע הוא לא מדבר?״שאלתי.
״כשהוא הגיע לפה, הדבר היחיד שאמר היה שהוא רוצה לחזור הביתה, אבל מי שמגיע לפה לא חוזר למקום שהיה בו לפני.״היא אמרה.
״אה.״אמרתי בשקט.
״קוראים לי מיילי ואני בת 6.״הילדה פירטה והלכה.
הסתובבתי בחזרה לשולחנו של מייק אך הוא הלך.
יום לאחר מכן:
״היי מייק.״אמרתי לנער שישב בשולחן.
שתיקה.
״אני מליסיה, אתה זוכר אותי?״שאלתי.
שתיקה.
התיישבתי בכיסא מולו מתבוננת בעיניו האפורות והריקות ובמבטו בעצוב.
״אתה ציירת את זה?״שאלתי בפליאה, הציור היה מדהים.
סוס העומד באורווה בזמן שהוא מתבונן בסוסי הפרא רצים הרחק בחופשיות.
״זה מדהים מייק.״
שתיקה.
״נגמר הזמן, כל המבקרים צריכים לעזוב.״קול ריק הודיע על סוף הביקור, כנראה שהגעתי לקראת הסוף.
כעבור שבוע:
כל יום במשך השבוע הזה הגעתי לפה וביקרתי את מייק, למרות שלא טרח לדבר ואפילו להסתכל עליי.
״מליסיה לאן נעלמת כל השבוע?״חברתי הטובה ביותר מיה שאלה.
״סתם, הלכתי לבקר מישהו.״אמרתי לא מפרטת.
״הווו מישהו אה? כנראה שהוא ממש מיוחד אם את מבקרת אותו כל השבוע.״מיה אמרה בהתגרות.
״הוא אכן מיוחד.״
***
״היי מייק.״אמרתי והתיישבתי מולו.
שתיקה.
״מה ציירת היום?״שאלתי אך לא ציפיתי לתשובה.
חיוך.
מצמצתי בעיניי, אני חושבת שדמיינתי.
״זה באמת ציור יפה.״אמרתי לאחר שנייה של התפעלות.
YOU ARE READING
אוסף של סיפורים קצרים
Short Storyוואן שוטים שאני כותבת כל פעם כשבא לי רעיון לוואן שוט מקווה שתאהבו
