אוסף של סיפורים קצרים

התבוננות

התבוננתי בה בשעה שקראה ספר, עקבתי איר כל תנועה ונשימה, הרגשתי קצת כמו סטוקר.
לצפות בה קוראת מתוך הספר היה מרתק.. איך כשנשימתה נעצרה לפתע -לשנייה אחת בודדה- כשקראה חלק עם מעט יותר אקשן.. ואיך הייתה רגועה ושלווה בחלקים הרגועים,
איך שהייתה עוצרת נשימתה ולחייה היו נצבעות באודם אדום כשקראה חלקים אינטימיים ביותר..
אהבתי להתבונן בה -ופאק, אני נשמע ממש כמו סטוקר עכשיו-
היא יושבת שם עם חיוך רך על שפתיה ופתאום זלגו דמעות מעיניה, אני מתקשח במקומי רציתי לקפוץ מהמקום וללכת אליה ולשאול מי זה שהעציב אותה ואז לפרק אותו במכות.
היא הייתה כזאת אחת שווה להתאמץ בשבילה, היא הייתה הניגודיות המושלמת שלי..
קטנה, שבירה ולא מזיקה אך ידעתי יותר טוב מזה שהיא יכולה להיות עקשנית ודעתנית כלכך אך זה מה שאהבתי בה כלכך.
לפתע חיוך נמתח על שפתיה המלאות
"אני יודעת שאתה פה."אמרה מבלי להרים את עיניה מהספר.
"קשה לי להסית ממך את המבט, מתוקה." אמרתי בהיסח דעת ממשיך לבהות בה.
לבסוף היא הרימה את מבטה.
מבין שנתפסתי קמתי מהמסתור שלי והתקדמתי לעברה והתיישבתי עד שכמעט ולא היה מרווח בנינו.
צחוק קצר נמלט משפתיה ולא יכולתי שלא להתפעל מעיניה הנוצצות.
היא חייכה בפשטות ונשקה לשפתיי אך לא אפשרתי לה להתרחק והצמדתי את שפתיה הבשרניות לשלי והעמקתי את הנשיקה, קירבתי אותה אליי ולרגע היא נלחמה איתי על שליטה אך נכנעה.
העברתי את לשוני עוד פעם אחת על שלה והתנתקתי מנשק אותה על קצה האף והיא בתגובה ציחקקה.
לא יכול להתאפק הכנסתי את גופה הקטן לתוך שלי וחיבקתי אותה.

"היי."נישקתי לראשה בשקט.
"היי ניקולאס."לחשה בחזרה.

בהינו בשמש שוקעת לאט לאט ופשוט אז ושם ידעתי שאני אהיה שלה לנצח.

***

" יש רק שני זמנים שאני רוצה להיות איתך,
עכשיו ותמיד ....

-אנונימי. "

מקווה שאהבתם❤

Eden©