אוסף של סיפורים קצרים

What Hurts The most

תפעילו את השיר💖

אני בוהה בכיסא הריק שלצידי והוא ריק, כלכך ריק ובודד כמו ליבי.
כאב אוחז בו ולא מרפה, כל שנייה של בהיה בכיסא נותנות לי תחושה שהוא כאן איתי מסתכל עלי ועושה פרצופים למורה שמסתובבת ואני כלכך מאושרת וצוחקת  אבל כבר אין פרצופים מצחיקים ואין אותו.
היינו כלכך קרובים, וקשה לי לראות איך כולם מתחילים לשחרר ולשכוח.
ורק אני צריכה לראות אותו צועד ככה והולך ומתרחק ממני יותר ויותר.
דמעה זלגה על לחיי, עיני חלק מהתלמידים נעוצות בי מרחמות מכאיבות ופוצעות אותי יותר ויותר.
הלב כבר לא מוכן לשאת בכאב ואני קמה בפתאומיות, הכיסא שעליו ישבתי, חורק ונופל.
ועכשיו כל המבטים עלי ודמעות מתחילות לזלוג בחופשיות על לחיי מרטיבות את פי סנטרי ואת החולצה שלי.
מבט אחרון לכיסא ואני יוצאת מהכיתה המורה כבר לא מנסה לקרא לי וחברים שלי כבר התעייפו ממני גם הם, עברתי את השומר והגעתי לחנייה נכנסתי למכונית ונסעתי למקום שלא היה ברור וידוע.

אני לא יכולה לעשות את זה יותר.

מחשבות עפות ולפעמים, הראש צועק ומפציר בי לסיים הכל.
הלב כואב והיגון מתחנן שזה לא שווה את זה הוא לא היה רוצה את זה, אך כלכך קשה לי לראות איך כולם ממשיכים הלאה, שוכחים אותו.
ואני, עדיין כאן מתפללת שיחזור וכל בקשותי ותחינותיי אינן נענות וליבי הכאוב סובל.
אני מתגעגעת אליו, לאחד שהרטיט את ליבי, חשבתי שאנחנו זה לנצח.
הוא פשוט הלך ועזב אותי פה שבורה עזב אותי פה לבד לאסוף את השברים שהותיר אחריו ואני מתגעגעת, כלכך מתגעגעת.
דבר אינו עוזר אני נזכרת בו וכלכך רוצה להרגיש אותו שוב בפעם האחרונה אני רוצה שיחבק ולא יעזוב ויגיד שהוא פה איתי.
שיגיד שהוא לא יעזוב, הלוואי שהיית נשאר בבית באותו היום, הלוואי שלא היית צריך לסוע על הכביש הרטוב בשעה כזו.

למה היית צריך לנהוג במזג האוויר הזה שיכור?

למה עזבת את כולם?

עזבת אותי?

מה?.. הרגשת שאתה לא יכול יותר?

לא היה אכפת לך ממני?

אני יודעת שכלכך התרגשת שעוד חודש היינו אמורים לסיים את הלימודים, ביחד...
כלכך התרגשת שקיבלת מכתב שמאשר את קבלתך ל'ייל'.

למה היית צריך לעזוב אותי כך?

בדרך הזו והותרת את כולם שבורים בלכתך, השארת אותי.
והדבר העצוב הוא, שאני אפילו לא יכולה לכעוס עלייך ועכשיו נשארו רק שאלות..

חשבת עליי?

חשבת מה יקרה לי כאשר יקרה לך משהו?

חשבת עליי כשעלית על ההגה?