רציתי להקש סליחה על זה שלא עידכנתי השבועיים האחרונים הם סיוט מתמשך..
אני מרגישה בדאון של החיים תמיד חשבתי שאני לא אהיה מאלה שזה יקרה להן אבל עשיתי מבחן של דיכאון ומסתבר שאני בדיכאון חמור מאוד.
לא הגעתי לבית ספר מיום ראשון ואני כבר לא מרגישה חשק לקום ולעשות משהו אני עייפה ואין לי סבלנות לכלום אני מרגישה שכלום לא חשוב ואני כלכך נגעלת מעצמי ומאוכזבת מעצמי.
אני רוצה ללכת לפסיכולוגית אבל אני רוצה שזה יהיה בסוד אני רוצה לצאת מזה אבל אני לא רואה דרך לצאת מזה אני כבר לא נהנת מדברים כמו פעם ואני עייפה כלכך מהחיים ומהכל.. אל תדאגו אני לא אתאבד או משהו אני יודעת שזו תקופה וזה יעבור אני באמת שאנסה לדבר עם מישהו מבית הספר על זה אולי עם היועצת החברות לא באמת עוזרות לי ואני לא רואה איך אני יוצאת מזה וזה יהיה קשה רציתי לחלוק איתכן כי אני מרגישה בנוח ופה אף אחד לא מכיר אותי ורציתי שתנסו להבין ולא תעזבו את הסיפור בגלל שאני לא מעלה כלום אז סליחה על החפירה ואני באמת מקווה שתבינו.❤
YOU ARE READING
אוסף של סיפורים קצרים
Short Storyוואן שוטים שאני כותבת כל פעם כשבא לי רעיון לוואן שוט מקווה שתאהבו