אני מרגישה נחמדה היום אז החלטתי להעלות לכם פרק❤️❤️
״קלייר. תעצרי.״
אני ממשיכה ללכת במהירות ומתעלמת לגמרי מהקול שלה.
״תפסיקי להיות כזאת!״ היא צועקת ואני נעצרת בפתאומיות.
״מה? מה את רוצה?״ אני מסתובבת אליה בבת אחת.
״את לא יכולה פשוט להתעלם ממני!״ היא אומרת.
״כן, אני כן.״ אני עונה.
״אנחנו גרות באותו הבית, לעזאזל! לומדות באותה האוניברסיטה! זה יהיה בלתי אפשרי עבורך להתעלם ממני.״ קלואי אומרת.
״נסי אותי.״ אני אומרת וממשיכה ללכת בצעדים מהירים.
״קלייר מרגרט מרטין! תעצרי תכף ומיד!״
״את לא העזת.״ אני ממלמלת. ״את לא העזת!״ אני מסתובבת אליה בבת אחת וצורחת.
על פניה חיוך מנצח. זונה.
״סיכמנו שבחיים לא נזכיר את השמות האמצעיים שלנו שוב! את הפרת את החוקים!״ אני צורחת.
״סיכמנו את זה, בתנאי שזה לא דחוף. וזה דחוף,״ היא אומרת עדיין עם חיוך על הפנים.
״מה לעזאזל כל כך דחוף פה? אלוהים אדירים, קלואי. את מטומטמת.״ אני אומרת בעצבים.
״אוקיי, אוקיי, סליחה.... מרגרט.״ היא אומרת ומתחילה לצחוק.
״תפסיקי!״ אני צורחת. ״אני לא רוצה לשמוע את השם הזה שוב!״
״מה כל כך רע בו?״ היא שואלת בצחקוק.
״זה שם של זקנה בת תשעים, אוקיי?״ אני צועקת.
״אוי תפסיקי, זה לא כזה גרוע.״ היא אומרת.
״כן זה כן.״ אני עונה. ״אבל בעצם, השם האמצעי שלך הרבה יותר גרוע......״
אני מחייכת חיוך ממזרי ופניה נופלות.
״את לא תעז-״
״ג׳נביב.״ אני אומרת את השם באיטיות.
״את.. את פשוט-״
״את זו שהתחילה.״ אני אומרת בגיחוך.
״טוב. בסדר.״ היא נושפת. ״אני אעזוב אותך.״
אני רואה איך היא מתחילה ללכת בצעדים מהירים, גורמת לרעש העקבים שלה להישמע לאורך כל המסדרון.
אני מגלגלת את עיניי וממשיכה בדרכי אל כיוון בית הקפה הקטן של האוניברסיטה.
--
״על מה כל המהומה פה?״ אני ממלמלת לעצמי כשאני נכנסת אל תוך בית הקפה שלמרבה ההפתעה מלא באנשים.
הצעקות מחרישות אוזניים, ואין שום דרך אפשרית שבה אוכל לנשום כראוי במקום צפוף כזה.
אני חייבת לעוף מפה.
YOU ARE READING
Asshole ➢ Louis Tomlinson
Fanfictionקלייר מרטין היא האדם הכי אנטי חברתי שאי פעם תפגשו. היא שונאת כל אחד. ברצינות, כל אחד. האדם היחיד שהיא מעריכה ונותנת לו את הכבוד שמגיע לו היא אחותה התאומה, קלואי. למרות עצם היותן תאומות, הן אינן זהות כלל. שלא כמו קלייר, קלואי היא בחורה כריזמטית וה...
