אני שותקת.
זה נדמה לי הדבר הנכון ביותר לעשות כרגע.
לואי נאנח שוב, זה נדמה הדבר החביב ביותר עליו לעשות בזמן האחרון.
״עזבי, תשכחי שאמרתי משהו בכלל.״ הוא אומר וקם מהמיטה.
״חכה.״ אני עוצרת אותו לפני שהוא יוצא מהחדר.
מטומטמת אחת! את באמת רוצה שהוא יישאר?
״אתה יכול להישאר אם בא לך.״ אני אומרת בקול שקט.
״זו איזו מן בדיחה, נכון?״ הוא שואל בהרמת גבה.
״אל תגרום לי להתחרט.״ אני אומרת.
חיוך קטנטן מבצבץ מבין שפתיו והוא ממהר לשוב אל המיטה.
״ידעתי שזה יעבוד..״ הוא אומר ומחייך.
״דביל אחד!״ אני צועקת וזורקת עליו כרית.
״מלחמת כריות? איתי? את בטוחה שאת רוצה את זה?״ הוא שואל בגיחוך.
״אני מוכנה להתערב שבסופו של דבר תכנע.״ אני אומרת.
״ההתערבות התקבלה.״ הוא אומר ושנייה לא עוברת והוא זורק עליי כרית.
אני ממהרת לקחת את הכרית ולוחצת אותה על פניו, בזמן שאני עולה עליו ובכך יש לי גישה יותר נוחה לכרית שמחוצה לפנים שלו.
״מממ ממ מממ״ הוא ממלמל מתחת לכרית ואני צוחקת בקול רם.
״אני מממ יכול לנש- מממ״ הוא ממשיך.
״מה זה? מה אמרת?״ אני שואלת בציניות.
״מממ!!!!!״ הוא צורח אל הכרית ואני ממשיכה לצחוק.
״זאת כניעה שאני שומעת פה?״ אני שואלת וחיוך ממלא את שפתיי.
״כממממ״ הוא ממלמל ואני מרימה את הכרית מפניו.
לואי מתחיל להתנשם בכבדות.
״אמרתי לך שאני אגרום לך להיכנע.״ אני אומרת בצחקוק.
״לא חשבתי שלחנוק אותי למוות זה חלק מהמשחק!״ הוא אומר ואני ממשיכה לצחוק.
״לא אמרנו שיש כללים.״ אני אומרת.
״את משוגעת.״ הוא אומר ומחייך.
הוא מביט בי לכמה רגעים נוספים עד שאני מבינה שכל הזמן הזה ישבתי מעליו.
כנראה שגם הוא שם לב לכך, כי הוא פתאום מחייך חיוך מבוייש שמעולם לא יצא לי לראות.
אני ממהרת לרדת ממנו וחוזרת למקומי לצידו במיטה.
״את עייפה?״ הוא שואל.
״גמורה.״ אני עונה.
״לכי לישון. את צריכה משהו?״ הוא שואל.
YOU ARE READING
Asshole ➢ Louis Tomlinson
Fanfictionקלייר מרטין היא האדם הכי אנטי חברתי שאי פעם תפגשו. היא שונאת כל אחד. ברצינות, כל אחד. האדם היחיד שהיא מעריכה ונותנת לו את הכבוד שמגיע לו היא אחותה התאומה, קלואי. למרות עצם היותן תאומות, הן אינן זהות כלל. שלא כמו קלייר, קלואי היא בחורה כריזמטית וה...
