התעוררתי בבהלה. זה היה חלום ממש מוזר, מי יעזור לי? ומה זה היה הקול המשונה הזה?
לא חשוב.הסתכלתי אל עבר השעון וראיתי שהשעון מורה על חמש בבוקר. נאנחתי, אין סיכוי שאני אצליח לחזור לישון עכשיו.
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים עשיתי את אירגוני הבוקר הרגילים שלי וחזרתי לחדר. לקחתי מהארון טייץ וחולצת טריקו והחלטתי שאלך להליכה. לבשתי את הבגדים נעלתי נעלי ספורט וירדתי למטה.לקחתי את הפלאפון, אוזניות ומפתח ויצאתי מהבית, נעלתי אותו והכנסתי את המפתח לאחד העציצים. הכנסתי את האוזניות לאוזני והתחלתי ללכת בהליכה מהירה.
עשיתי סיבוב בשכונה עד שהחלטתי לצאת קצת התחלתי טיפה ללכת לכיוון הפארק עד שיד אחזה בכתף שלי, מרוב בהלה הסתובבתי ונתתי בעיטה למי שהחזיק לי בכתף והרגל שלי נתפסה בעודה באוויר על ידי לא אחר מאשר אדוארד."את באמת חייבת לעבוד על הבעיטות שלך." הוא אמר ושעשוע ניכר בעייניו. הוצאתי את האוזניות מאוזני. "מפגר אחד, מה אתה מנסה לעשות, לגרום לי להתקף לב?!?" כעסתי עליו.
"תרגעי עצבן. בסך הכל ניסיתי להיות מנומס." נחרתי בבוז "כן ממש, ואני ניסיתי להיות דוגמנית צמרת, אתה פשוט מנסה למצוא הזדמנויות לצחוק עליי!" הוא הסתכל עליי ומצמץ בעיניו "כי מהות חיי היא לצחוק עלייך" אמר בנימה רצינית כזאת, ולאחר כמה שניות פרץ בצחוק.גלגלתי את עיניי, והכנסתי את האוזניות חזרה לאוזניים. התחלתי להתרחק עד שנתפסתי בזרועי וסובבתי אל עבר אדוארד. נאנחתי, "מה אתה רוצה?" שאלתי מיואשת. אין לי כח אליו על הבוקר. "היום את רוצה לעשות שיעור?" חשבתי על זה לרגע. קנינו את השמלות ככה שאין סיבה שבלה ואשלי יגררו אותי לכל מקום, היום שלי פנוי. "כן, בסדר" עניתי. "היום אחרי הלימודים איפה שהיינו אתמול." הנהנתי לעברו והסתובבתי הפעם הוא לא משך אותי אליו ככה שהמשכתי בהליכה שלי.
אחרי שעה בערך חזרתי הביתה ונכנסתי למקלחת. עטפתי את עצמי במגבת ויצאתי החוצה וגיליתי את זאק ואנג'לה ישובים על מיטתי. כשראו אותי מיהרו לקום אליי "איפה היית?" שאלה אנג'לה, בעינייה ראיתי שבאמת דאגה לי. חייכתי חיוך קטן "הכל בסדר, פשוט התעוררתי מוקדם וידעתי שלא אצליח לחזור לישון אז יצאתי להליכה" הרגעתי אותם.
ראיתי שגופם היה מתוח ועכשיו הוא נרפה מבטי התרכך. הם באמת דואגים לי שני אלה. "אוקיי, רק בפעם הבאה שאת יוצאת תשאירי לנו איזה פתק על המקרר או על מיטה שלך." אמר לי זאק. "בסדר." עניתי להם ושניהם יצאו מהחדר מניחים לי להתלבש.
לבשתי את התלבושת האחידה ונעלי נייק גבוהות. עשיתי קוקו גבוה בשיער לקחתי את התיק שלי ובגדים להחלפה לשיעור ספורט.
ירדתי למטה לקחתי בקבוק מים וכסף ויצאתי לבית הספר.הכנסתי את האוזניות לאוזניים והתחלתי לזמזם את המילים של השיר פתאום יד חזקה סובבה אותי לכיוונה הרמתי את הרגל לבעיטה והיא נתפסה על ידי לא אחר מאשר אדון אדוארד. "את ממש צריכה לעבוד על הבעיטות שלך" הוא אמר לי בחיוך משועשע. "תגיד לי אתה מפגר או שאתה עושה את עצמך? יש לך בעיות או משהו? מה אתה רוצה לעשות לגרום לי להתקף לב!?!" צעקתי עליו. פעם שנייה שהוא עושה את זה. הוא לא ישן בפנימייה או משהו? מה הוא עושה בחוץ?
YOU ARE READING
The Last Night
De Todo"מאליה.....מאליה....." שמעתי קול קורא לי. הסתובבתי אבל אין כאן אף אחד. אני לא מבינה איפה אני, אני במעין חלל לבן כזה. זה בטוח חלום. "מאליה הוא לא יפגע בך אין לך מה לדאוג, אז אל תברחי ממנו...." שוב הקול הזה. "מי כאן??" קראתי לחלל האוויר. "ליאן...." ז...