EUPHORIA|| אופוריה

פרק ראשון- חמוקיים זדוניים

פרק ראשון- חמוקיים זדוניים

השיר לפרק: grace- you don't own me&g-eazy

"תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי.

"אליה-"
"תבחר!" הדמעות מכתימות את לחיי. התינוקת הקטנה שנחה בין ידיי מתחילה ליילל ולנוע בעצבנות.

אני מלטפת את הבלורית הרכה שלה באצבעות רועדות ועמוק בתוכי מתפללת שהוא לא ילך.
שהוא יחליט שהוא לא מוותר עליי, עלינו.

"אני לא יכול, אליה." השפתיים שלו רועדות ורק לרגע, אני חושבת שאני מצליחה לזהות נצנוץ של רטיבות בעיניו הקרות.

הבהוב קטן של רגש, של אכפתיות.

אבל אני מניחה שדמיינתי, כי הדבר הבא שהוא עושה זה להפנות לי את הגב שלו וללכת.

יבבת בכי נפלטת מפי בזמן שאני משפילה מבט אל התינוקת הקטנה, שמייללת גם היא, וכל מה שעובר לי בראש הוא,

אלו רק אני ואת עכשיו.

עשרה חודשים קודם...

"את בטוחה שזה רעיון חכם, אופיר? בכל זאת, זה מועדון של עשרים ואחד פלוס..." אני מתלבטת בזמן שאנחנו עומדות בסופו של תור ארוך, שמוביל אל מקום שאני לא בטוחה שאני רוצה להיות בו.

השפתיים של אופיר, אדומות ככל האפשר מהאודם שמרחה, מתעקלות לחיוך קטן והיא שולחת לי קריצה שובבה.

"רק ככה אפשר לחגוג את יום הולדת שמונה-עשרה, אחותי. את לא רוצה למצוא לך איזה בחור חתיך, ולהבין שאת כבר לא קטינה יותר? זהו, את יכולה ללכת עם גבר בן ארבעים עכשיו." היא מצחקקת ואני מגלגלת את עיניי, אך לא יכולה להסתיר את החיוך שעולה על השפתיים שלי,

"כאילו שאני אצא עם בחור בן ארבעים. הסטנדרטים שלי אולי ברצפה, אבל לא עד כדי כך." אני מגחכת ואופיר מבטלת את דברי בידה, שמונפת לאוויר.

"הסטנדרטים שלך בסדר גמור, אליה. את היחידה שהצליחה לצאת עם יאן, הבחור החתיך מכיתה י'ב שלוש." היא מעבירה את ידה על שמלת המיני השחורה שהיא לובשת ומחליקה אותה, מסדרת אותה ובודקת שהכל תקין.

ברור שהכל תקין, אופיר היא יפייפיה.

השיער השחור שלה פזור על גבה, כשקצוותיו מסולסלים לבקבוקים עדינים ויפים, ומגיע כמעט עד הישבן הנושק לשלמות שלה.

כמו תמיד, היא מתאפרת נועז- לא מספיקים לה המסקרה והעיפרון השחור שתוחמים את עיניה הכחולות, היא גם מורחת את שפתיה באודם הכי אדום שיש.

וכל זה הופך אותה לבחורה הכי יפה שתראו.

"יאן היה טיפש כמו נעל." אני מגחכת, ואז שוב מחייכת חיוך בלתי נשלט.