פרק 6- משיגה את מה שהיא רוצה
השיר להיום: black- pearl jam
"תמיד תזכרו דבר אחד בחיים.
אל תסמכו לגמרי על אף אחד, רק על עצמכם.
תמיד תחשדו. תמיד תתנו ספק. האנשים שאנחנו הכי אוהבים, הכי פוגעים בנו.
תאהבו אנשים, תרצו באנשים שיהיו סביבכם- אל תהיו אנטיפתים. אבל תזכרו שהיחידים שבסופו של דבר דואגים לכם זה אתם.
אז תחכו עם לסמוך על כל אחד. קחו את הזמן שלכם
ותנו לזמן לעשות את שלו."
~~~
אני עומדת מול המראה ומסתכלת על הרגליים שלי. הירכיים שלי שמנמנות, ואני לא אוהבת את זה. אני נוגעת בהן מבעד לסקיני ג'ינס שעוד איכשהו מקטין את הירכיים האלו, ודוחף אותן ומכווץ אותן ומטשטש אותן.
בערך.
אחר כך אני מרימה את המבט שלי אל הבטן. היא תחובה גם היא בתוך הסקיני הגבוה, ופחות נראת לעין. הג'ינס מטשטש אותה יפה, וגם את הקפל הקטן הזה שאני כבר הספקתי לפתח אליו שנאה שמהולה באהבה.
המחשבה שהבטן הזאת תתפח אם אני אחליט להשאיר את התינוק מבעיתה אותי. אני ממהרת לנתק את עיניי מהבטן ומסתכלת על עצמי במראה.
הדבר שאני הכי לא אוהבת בפנים שלי אלו הלחיים.
הן שמנות, ואדומות בצורה טבעית כמעט כל הזמן.
והן שמנות. כבר הזכרתי את זה?
גוש תקוע בגרוני והשפתיים שלי ננשכות על ידיי שיניי.
אני מפנה את גבי אל המראה והולכת לכיוון השידה שממוקמת ליד המיטה שלי, מנתקת את הטלפון ובלי לחשוב בכלל אני מחייגת אל ליאור.
צלצול אחד.
צלצול שני.
צלצול שלישי.
בצלצול הרביעי ליאור עונה.
והלב שלי נוטש את כדור הארץ, וכך גם הקול שלי.
"הלו?" אם זה נשאר ביני לבין עצמי, אני מודה- הוא נשמע כמו מלאך. זה נשמע כאילו הוא רק קם משינה, ישנוני משהו.
אבל כבר שעת ערב מאוחרת, כך שאני מאמינה שהוא לא קם משינה, וזאת רק עייפות שנחתה עליו.
"הלו?" ליאור שוב שואל, ואני נזכרת שכן- אם התקשרתי, אני צריכה גם לדבר. ואני מדרבנת את עצמי. את החלק הקשה כבר עברתי.
"ליאור?" הקול שלי חלש וקטן, אפילו חושש. אני לא מכירה את ליאור, לא מספיק ובכלל לא לעומק- אני יודעת עליו תכונות בסיסיות: הוא מצחיק, הוא חכם בטירוף... והעיניים שלו... השפתיים שלו...
המגע שלו...
דיי, אליה! פוקוס!
תתמקדי.
שקט בין שנינו. ואז הוא מהמהם לרגע,
נושם נשימה קצובה, ובקול שאני לא יכולה לפענח, הוא אומר את שמי.
"אליה?" והלב שלי מתפוצץ.
הוא זכר את השם שלי, הוא זכר אותי ואת הקול שלי.
זה היה מביך אם הוא לא היה מבין מי זאת המשוגעת שרוצה לספר לו שהיא בהריון ממנו.
YOU ARE READING
EUPHORIA|| אופוריה
Любовные романыכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...
