פרק ארבע- עשר
לפעמים הלב מתעלם ממה שהעיניים רואות.
הוא מתעלם מהסימנים ומהאיתותים של הסביבה, הוא מתעלם מכך שיש עוד אפשרות לברוח. הלב אוהב כשכואב לו. כי רק ככה הוא יודע שהוא באמת אוהב.
אין אהבה ללא כאב.
...
הלחי שלי צמודה אל החלון זכוכית, העיניים שלי עצומות.
אני נותנת למחשבות שלי להתרוצץ בראשי. הפעם אני לא מנסה לדחוק אותן הצידה ולגרום להן להתנדף.
המחשבות שלי נוזפות בי שאני טיפשה ופתטית. אני לא יכולה שלא להסכים איתן, כי עמוק בתוכי, אני פשוט יודעת שהן צודקות. נתתי ללב שלי ליפול בשבי למען גבר שבכלל מאוהב בחברה הכי טובה שלי.
נתתי לעצמי לשכב עם גבר ולהכנס ממנו להריון.
נתתי לעצמי בטיפשות ובעיוורון מוחלט לרצות בגבר הזה, לרצות שיהיה האב של הילד שבבטן שלי. לחלום על חיים יחד איתו.
אז עכשיו אני משלמת על הטיפשות שלי בכאב נורא שמציף את החזה שלי.
הכאב הזה אי פעם יתנדף?
"לפעמים אני מרגיש שהשתיקה שלך יותר גרועה מהצעקות שלך." הקול של ליאור שקט מתמיד. אני אפילו לא מפנה את עיניי אליו. אין טעם.
"בבקשה תאמרי משהו, אני אפילו לא יודע מה קרה." הוא מתחנן. ממתי ליאור מתחנן? ממתי הוא בכלל מבקש, ולא ישר לוקח, גוזל?
"אני... מרגישה מרומה." השפתיים שלי רועדות כשהן נפשקות, ואני פשוט לא שולטת במילים שנפלטות מבניהן.
אני מרגישה את הלב שלי פועם במהירות שיא בחזי, עיניי עדיין נעוצות באנשים הצועדים על המדרכה. הרבה זוגות, מעט משפחות עם ילדים.
"אני מרגישה שמכרת לי את המילים שלך, שאמרת דברים שיפילו אותי בפח שלך. לא היית צריך להגיד את כל המילים היפות האלו שיוצאות מהפה שלך, לא היית צריך למכור לי את השקרים שלך כדי להרגיש נאהד." הלב שלי פועם במהירות, כל כך במהירות, שאני חוששת שהוא יתפרץ מהחזה שלי.
"אם אופיר עושה לך טוב, אם היא באמת ממלאת את החלל הריק שבלב שלך, אין לך מה לחפש אצלי. אין לך מה לשלוח לי הודעות, או ללטף לי את הלחיים, או להגיד מילים יפות ששוות כלום ושום דבר. אני בהריון ממך, נכון. זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות נאהבים, רק לשמור על קשר נורמטיבי, אם בכלל, בשביל הילד שאולי אלד ואולי לא." בניגוד למה שחשבתי, אני מדברת בנועם, בשקט. הכעס אמנם מציף את העיניים שלי, אך למזלי, ליאור עסוק בנהיגה ולא יכול להביט בעיניי.
אני רוצה שהוא ירגיש שאני אדישה למצב, שזה ממש לא מעניין אותי.
גם אם זו לא האמת, זה כל מה שהוא צריך לדעת.
"אני לא יכול להתרחק ממך." קולו של ליאור צרוד במעט.
"אני לא יכול להביא את עצמי למצב של להתנתק ממך לחלוטין, זה מרגיש רע. מרגיש לא נכון. יש לי רגשות כלפי אופיר, רגשות חזקים שממשיכים להתפתח ככל שאני מכיר אותה, אבל אני לא יכול לוותר על להפגש איתך. משהו במגע שלך מנחם-"
YOU ARE READING
EUPHORIA|| אופוריה
Romanceכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...
