פרק 2- עשרים שאלות
בננות אל דאגה, הפרק היה אמור להיות ארוך אבל חילקתי אותו לשני פרקים (:
פרק בקרוב.
השיר לפרק: can't help falling in love- elvis presley
העיניים השחורות האלו לא מפסיקות לבחון את פניי ומהר מאוד נודדות גם לרגליי החשופות, וגורמות לי להתבייש בכל צלקת או שריטה קטנה שקיימת על אחת מהן.
המבט שלו לא בוחן, אלא סוקר- הוא מקבל את העובדות שעל פני השטח בדיוק כמו שהן, ואז הוא מרים את מבטו אלי ומחייך חיוך חצוף.
היינו חייבים לשבת על הבר?
"המנות שלכם," בחורה צעירה וג'ינג'ית מניחה על הבר שמולי צלחת, ובה המבורגר של מאתים ועשרים גרם, שנראה ההמבורגר הכי טוב שאי פעם ראיתי.
והכי מפתה.
הג'ינג'ית מניחה מנה זהה גם מול ליאור, אך עליו היא מתעקבת.
"הכל בסדר? חסר לך משהו?" היא מלקקת את השפתיים שלה בזדוניות.
ליאור מחייך אליה בחזרה, אך זה לא חיוך שובב, אלא... טיפה חיוך צבוע.
"הכל מצוין, תודה." הוא מנפנף אותה ואני לא יכולה לשלוט בגיחוך המריר, אך המרוצה, משום מה, שנפלט מבין שפתיי.
והגיחוך הזה גורף מבט שובבי מליאור, וגם מבט נרגז מהגברת הג'ינג'ית.
"תהנו." היא מסננת בכעס וממהרת לברוח אל לקוח אחר.
השתיקה ממשיכה גם כשאני לוקחת את הסכין החד שהונח לצד הצלחת שלי, ובעזרתו, מחלקת את ההמבורגר הנאה שלי לארבעה חלקים, כדי שאוכל לאכול אותו.
המבט שלו שורף אותי.
העיניים האלו שלו, שחורות ככל האפשר, אני מרגישה אותן על הידיים שלי, שמתחילות לרעוד, אוחזות בסכין בקושי.
"את נראת ילדה טובה, אני תוהה, למה את פה?" אני מרימה את מבטי אל ליאור. השפתיים שלו מתעקלות לחיוך מסוקרן, חיוך שרוצה לדעת וזקוק למידע.
"אל תסכל על הקנקן, אלא על מה שבתוכו. אני מניחה שהפתגם הזה מתאים למצב שלנו." העיניים שלי מרפרפות על פניו המחוייכות והיפות והלב שלי דופק במהירות.
הוא מהמהם, מניח מרפק על הבר ומשעין את ראשו על כף ידו.
"בואי נשחק משחק." העיניים שלו נוצצות ואני סוף סוף עוזבת את הסכין.
"משחק?" אני לא מסתירה את ההפתעה שבקולי. היד שלי נשלחת אל ערימת הצ'יפס שנחה לצד ההמבורגר החצוי שלי, ומהר מאוד צ'יפס אחד נכנס לפי.
"עשרים שאלות. את מכירה?" הוא לא מסיט את עיניו ממני, אפילו לא לרגע קט. העיניים הגדולות שלו שורפות אותי ואני לא יכולה להתיק את מבטי ממנו. זה סוג של כישוף?
"כן. אבל אני לא בטוחה כמה אני רוצה לשחק איתך את המשחק הזה." אני כנה איתו, והמילים נפלטות מפי בקלות.
YOU ARE READING
EUPHORIA|| אופוריה
Romansaכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...
