EUPHORIA|| אופוריה

פרק חמישי- הפתעה

לפני הכל, בנות, אני אשמח מאוד אם יותר תגיבו, כי התגובות בהשוואה לצפיות ולדירוגים... זה די מאכזב.
אני רוצה גם להתנצל על ההעלאה האיטית, אני באמת מנסה לשפר את הקצב. חשוב לי להגיד שאני גם מנסה להביא לכן את הפרקים הטובים ביותר שאני יכולה.
אוהבת המון ❤

פרק 5- הפתעה

"I go crazy, crazy, baby, I go crazy
You turn it on
Then you're gone
Yeah you drive me
Crazy, crazy, crazy for you baby"

השיר לפרק: crazy- aerosmith

הימים חולפים מהר, הזמן פשוט רץ ובלי ששמתי לב חלפו להם שלושה שבועות, שהעיסוקים שלי בהם היו בערך... ציור.

החופש הגדול תמיד שיעמם אותי. לפני שציירתי, הוא גם היה מכניס אותי לפאניקה. הייתי יושבת בבית, בוהה בטלוויזיה וחושבת על אלפי דברים רעים שמבעיתים אותי.

אני מורחת את הפחם על גבי הדף הלבן, בוחנת את הפנים היפות שציירתי משני כיוונים שונים ותוהה איך להמשיך את הציור.

העיניים השחורות לא נטשו אותי. בכל פעם שאני במיטה ועוצמת את עיניי, זה מרגיש כאילו הידיים שלו שוב עוטפות אותי, שוב מלטפות אותי.

השפתיים שלו עדיין מנשקות את הצוואר שלי, והיד שלו, השובבה הזאת, שנכנסת מתחת לשמלה שלי ומלטפת את הבטן החמה שלי.

אני מטשטשת את הזוויות החדות של הפנים שציירתי. פנים יפהפהיות שגורמות לבטן התחתונה שלי להמחץ.
האצבעות שלי חולפות על עצמות הלחיים העדינות שמשורטטות ברכות.

אני נושמת עמוקות וקמה מהרצפה. הרגליים שלי נודדות אל עבר המיטה, ואני נשפכת עליה ובוהה בתקרה הלבנה. העיניים שלי נעצמות אחרי כמה שניות, והכל רגוע.

כל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי.
ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות.
ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני.
***

השפתיים שלי רועדות בזמן שאני כורעת על ברכיי על רצפת השירותים.
אין ספק שבוקר יום שישי לא יכול להתחיל טוב יותר.

הראש שלי טמון באסלה והדמעות זולגות על לחיי בזמן שהקיא מוצא את דרכו אל תוך האסלה. הקולות שנפלטים מפי גורמים לגל קיא חדש להגיע, וחוזר הדבר חלילה.

הנשימות שלי קצרות ולפתע אני מרגישה זוג ידיים רכות מלטפות את שיערי וריח הוניל שמציף את אפי מודיע לי שהידיים שייכות לאמא.

"חטפת בטח קלקול קיבה, אליה. כשתסיימי להקיא אני אכין לך תה עם נענע, זה ירגיע את הבטן." היא מלטפת את שיערי בעדינות וברכות בזמן שאני ממשיכה להוציא את כל תכולת הקיבה שלי אל האסלה המסכנה.

עוברות כמה דקות ארוכות במיוחד, עד שאני סוף סוף נעזרת באמא לקום מהרצפה. היא מורידה את המים ואני מדדה אל הכיור. אני מצחצחת שיניים ביסודיות ושוטפת את הפנים שלי. כשאני מנגבת את פניי במגבת הרכה, אמא כבר הלכה.