פרק רביעי- ורד מפחם

4.6K 374 34
                                    

פרק 4- ורד מפחם

"משנה לטאקי אדום, קלף אחרון בידי." אני מניחה את הקלף בראש ערימת הקלפים הצבעוניים, מרימה זוג עיניים משועשעות אל ליאור, שעיניו שלו גדלות לשני כדורי טניס ואני מחניקה צחקוק.

"את מרמה." הוא קובע, שולח לעברי מבט מאשים.
"איך אפשר לרמות בטאקי, בדיוק?" ליאור מניח על ערימת הקלפים שלוש אדום ואני בנתיים בוחנת אותו בעיניי.

הוא נאה.
נאה מאוד.
מחשבות מלוכלכות על הסקס הלוהט שעשינו לפני פחות משעה קופצות במוחי, ואני מנסה להדחיק אותן ולהתרכז במשחק, אבל גם כשאני משפילה את מבטי אל ידיו, אני נזכרת איך הידיים שלו נגעו בי בכל כך הרבה מקומות, שבחיים לא נגעו בהם קודם.

טוב, אולי כן נגעו בהם קודם, אבל לא כמו שהוא נגע בהם.

שבע אדום מחליק מבין אצבעותיי אל ראש ערימת הקלפים, ואני מחייכת חיוך רחב כשאני מבינה שניצחתי אותו גם בסבב השלישי.

כן, שלושה סבבים של משחק טאקי.
דבר אחד אני יודעת עליו בבירור- ליאור אף פעם לא מוותר.

"אני רוצה משחק חוזר." הוא זורק את חבילת הקלפים שהייתה בידו אל הרצפה, בעיניו מבט ילדותי כובש ומתוק אך אני רואה שהוא מסתיר חיוך משועשע.

"אני כבר מתחילה להשתעמם,"האצבעות שלי מרקדות על הרצפה הקרה בחוסר מעש,
"אתה מטרה קלה מדי. לא היית קרוב לנצח אפילו פעם אחת." אני נושכת את שפתיי כדי לא לחשוף את החיוך שרוצה לבצבץ על פני.

ליאור קם מהרצפה, עדיין מחייך חיוך חשאי, אליו הוא חושב שלא שמתי לב, והוא מתקרב אלי.
הוא לא צריך יותר מצעד אחד כדי להתנשא מעליי, עם כל הגובה שלו- ועוד כשהוא עומד ואני יושבת.
באיטיות מייסרת הוא כורע ברך לצידי, בוחן אותי עם העיניים השחורות האלו שלו.

החיוך נמחק.
הידיים שלו זזות מגופו, ומתקרבות אלי. אל צידי הגוף שלי.
כל הגוף שלי צמרמורת.

ואז הוא טומן נשיקה עדינה בצד צווארי.
והלב שלי מפסיק לפעום.

ליאור נושק לצווארי רצף נשיקות רכות וחמימות, ונשימותיי קצרות במעט.
המגע שלו חלומי.

העיניים שלי נעצמות למגעו הרך, ואני מרגישה את הלשון הרטובה והחמה שלו חולפת על פני צווארי ומשתקת אותי.

כל הגוף שלי צמרמורות. המגע שלו הוא המגע הכי רך, ואגרסיבי שאי פעם חשתי. זה מבלבל, כי בחיים לא זכיתי לחוות את התחושות האלו- לא הייתי עם מעט בחורים, גם לא הייתי עם הרבה, אבל הייתי. בחיים לא נגעו בי ככה, בחיים לא גרמו לי להרגיש כל כך שלמה עם הגוף שלי- זה מבעית להודות בזה.

ברגע של סחרור ליאור מרים אותי בשתי ידיו, נושא אותי כאילו הייתי הכלה שלו, ומבריח אותי אל בין הסדינים המבולגנים של מיטתו. השפתיים שלו לא מחכות רגע, וגם שלי לא. הן נפגשות במין נשיקה יפהפייה , שגורמת לי לאבד את האוויר שאגרתי.

EUPHORIA|| אופוריהWhere stories live. Discover now