EUPHORIA|| אופוריה

פרק שמיני- לאט ובזהירות

פרק 8- לאט ובזהירות

אזהרה- הפרק מכיל קטעים מיניים.

השיר לפרק: with or without you- u2

היי בנות ❤ אני אשמח מאוד לביקורות בונות על הכתיבה, על העלילה, על הסיפור עצמו. אני יודעת שקצב ההעלאה לא בשמיים, אבל אני באמת משתדלת להביא לכן את הפרקים הכי טובים שאני יכולה. אני באמת אשמח לתגובות ביקורת מפורטות, כנות, ושאני אוכל ללמוד מהן ולדעת מה לשפר. בבקשה, זה יקח רק כמה דקות נוספות מהחיים שלכן, ואני כל כך אודה לכן על זה שאתן עוזרות לי להשתפר ❤

הלב שלי טיפה כבד כשליאור מחנה את הרכב שלו בצמוד למדרכה שמול הבית שלי.
לא דיברנו יותר מדי במהלך הנסיעה, אני מניחה שממבוכה, ואולי גם קצת מבהלה.

אני בטוחה שברגע שהוא גילה שהוא הכניס איזו נערה טיפשה ואקראית להריון, הוא רצה לקבור את עצמו.
ממש, ממש, ממש עמוק בתוך האדמה.

אבל הוא לא שלח סימני מצוקה, או פחד, או התבעתות. הוא היה... בסדר. כמו תמיד, קצת אדיש, טיפה אופטימי, והרבה דואג.
ואהבתי את איך שהוא. אהבתי את סוג האדם שהוא, אדם שיש לו ראש על הכתפיים, אבל הוא לא ממהר לקפוץ למסקנות, להבהל ולברוח בצרחות.

במקום לבכות ולפחד, הוא ינסה להרגיע ולפתור את הדברים ברוגע. וזה היה ניגוד מושלם, למי שאני. אמנם אני לא בכיינית גדולה, לא כרגע לפחות (אין לדעת מה ישתנה כשההורמונים יכנסו לפעולה), אבל אני כן מאוד דרמטית והיסטרית.
אני מודעת לפגמים האלו, וזה כאילו... אם כבר נדפקתי ונכנסתי להריון, אלוהים טיפה ריחם עליי, ועשה את האבא שקול, רגוע, ו... טוב, הורס את הבריאות מכל הבחינות.

"תודה. אני יודעת שאתה בטח חושב שאני סתם אומרת את המילה הזאת, אבל כשאני אומרת תודה, כשאני מודה למישהו, אני באמת מתכוונת לזה מכל הלב. תודה שלא העפת עליי משהו וצרחת עליי משפט מהתחת כמו "חתיכת כלבה הרסת לי את החיים!", או נגיד "חתיכת מוטציה דווקא אותך הכנסתי להרי-"

שפתיים חמימות תוקפות את השפתיים שלי, והלב שלי חודל מלפעום. יד חמה וגדולה עוטפת את הלחי שלי, והנשימה שלי כבר לא קיימת. אני אי שם, למעלה, בעננים, פשוט מאושרת. השפתיים האלו, שפשוט לא הפסקתי לחשוב עליהן מאז שהן נגעו בשלי לראשונה...

הן הרבה יותר טובות בשנות אור מכל זיכרון שאי פעם יש לי מכל זוג שפתיים.
אי פעם.

הוא מחככך אותן בשלי, בעדינות שמלווה באגרסיביות,

והלב שלי נופל לתחתונים. העיניים שלי עצומות ואני נסחפת אל תוך ים של רגשות לא מובנים. האגודל של ליאור מלטפת את הלחי שלי ואני פשוט לא מצליחה להתמודד עם תחושת החמימות ששורפת לי את הבטן, ואיכשהו גם מגיעה לתחתונים שלי. שאלוהים יעזור לי, מה עובר עליי בזמן האחרון?