פרק 15- העבר שלי
"אהובי ידעתי שזה יכאב, אבל למדתי עכשיו לא לעשות את הטעויות שאני עושה. באמת שאני כל כך מנסה להכניס את הלב לכביסה ולייבש אותו ולנקות ממך."- אורי בן ארי
אני חסרת מילים כשהרכב של ליאור עוצר מול הבית שלו. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב התרגשות. לא חשבתי שלכאן הוא יקח אותי.
שנינו שותקים. לאורך כל הנסיעה שתקנו, אני חושבת ששנינו היינו המומים. בעיקר אני. ליאור נישק אותי, זאת הזיה בעיניי. במהלך כל הנסיעה פחדתי. חשבתי שהוא התחרט, שהוא כועס על עצמו ושהוא מחזיר אותי הביתה ולעולם לא ידבר איתי יותר.
אבן נפלה לי מהלב כשראיתי שלא הביתה הוא לוקח אותי.
"בואי." ליאור שובר את השתיקה בנינו. הוא יוצא מהרכב ואני אחריו. עוקבת אחר צעדיו. ברגע שאני יוצאת מהרכב הוא אוחז בידי ומוביל אותי אל ביתו.
אני המומה. בהלם טוטאלי. הערב הזה לא התגלגל בצורה בה חשבתי שהוא יתגלגל.אנחנו נכנסים לבית של ליאור. הבית המוכר. הבית שעמוס בשבילי בזכרונות מצמררים, למרות הזמן היחסית מועט ששהיתי בו.
לעומת אופיר. שבטח כל יום נמצאת פה. צביטה בלב. מה אני עושה? ליאור הוא הבן זוג של אופיר, החברה הכי טובה שלי.בעצם, זה לא משנה מי זאת. ליאור בן זוג של מישהי, ו... מה לעזאזל אני עושה?
כן. הייתי פה קודם. אבל הבחירה שלו הייתה היא, לא אני. אז זה לא משנה מי באמת הייתה פה קודם.ליאור סוגר את הדלת אחרי ונעלם במטבח. אני מוצאת את דרכי אל אחת הספות הנוחות וטובעת בה, מנסה לסדר את המחשבות שמתרוצצות בראש שלי. מה אני עושה? אני לא בן אדם שיבגוד. אני לא כזאת.
ומה זה אומר על ליאור?
באמת אכפת לו מאופיר? ואם כן, מה זה אומר על הצורה בה הוא אוהב?
אני נאנחת בשקט וראשי נשמט אחורנית, אל משענת הספה. תוך דקה וחצי ליאור חוזר מן המטבח כשבידיו שתי בירות. הוא מושיט לי בירה אחת ואני נענת בחיוב ומושכת אותה מידו, לוגמת ממנה בזמן שהוא מתיישב לצידי ומביט בי.
"את יודעת למה הבאתי אותך לפה?" הוא שואל, ואז לוגם מהבירה שלו. אני לא עונה. רק מביטה בו. למה הבאת אותי לפה ליאור? כדי לפתח ציפיות לדברים שלעולם לא יקרו?
נישקת אותי, ועכשיו אתה עומד לשכב איתי, ואז להעלם ולשכוח ממני?"אליה... את בטח חושבת שאני חתיכת מניאק. אני עם אופיר, אני מנשק אותך, אבל... אני נשבע לך שאני לא." המבט בעיניים שלו מיוסר.
"אז מה אתה רוצה ממני? לא אכפת לי מה אתה רוצה מאופיר. אני רוצה לדעת למה אתה משגע אותי. פעם אתה מנשק אותי, פעם אתה נעלם למי-יודע כמה זמן. זה לא עובד ככה ליאור. יש לי רגשות." אני נועצת בו מבט. אני לא מפחדת יותר להגיד מה אני מרגישה, אין לי מה להפסיד.
YOU ARE READING
EUPHORIA|| אופוריה
عاطفيةכל הנגיעות, כל הרגעים היפים חוזרים אלי. ואני עפה במחשבות, בחלומות, בזכרונות. ואני בטוחה שכל בחורה שאי פעם בילתה איתו לילה כזה מרגישה כמוני. ××× "תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמע...