פרק 1 ||התינוקת שלי!!

332 8 0
                                    

-פנדורה-

הלסת שלי נפלה כאשר עיכלתי את מילותיו, הבטן שלי מתהפכת באי נוחות.

הייתי עם אשטון.

אני...

"אדוני," מלמלתי,מלקקת את שפתי היבשות בעצבנות. "אני יכולה להחליף שותף?"

"תני לי לחשוב," הוא השיב, מעמיד פני חושב לפני שענה לי בקשיחות 

"לא."

"אתה לא מבין!" המשכתי, העיניים של כולם ממוקדות עליי, "אני לא יכולה להיות עם אשטון!"

"מה כל כך לא בסדר איתי?" אשטון גיחך, בועט בגב המושב שלי.

התעלמתי ממנו ושמרתי את מבטי על מר בלאקוול,ממלמלת בבקשה אליו אינספור פעמים.

"את מדברת שטויות פנדורה" הוא נאנח, מתחיל להעביר את תינוקות הפלסטיק. "את תהי בסדר גמור."

חרקתי את שיניי והתרשלתי בחזרה אל תוך הכיסא שלי, משלבת את ידיי על חזי.

הוא אולי חושב שאני מדברת שטויות, אבל מה שהוא לא מבין היה שפשוט פיזית לא יכולתי לדבר עם אשטון. לא רק שאעשה את כל העבודה, להיות בחברתו גורם לי לרצות לצרוח או להקיא.

הוא היה בריון שקוע בעצמו שמצא הנאה בלהביך אנשים אחרים ופשוט לא היו לי הזמן או הכוחות להתמודד איתו.

אשטון תלה את תיק הגב שלו בסרבול על כתפו וקפץ מעל השולחן שלו, נוחת בצורה מסודרת על הצד השני. גלגלתי את עיניי כאשר הוא נפל בכבדות על המושב שלצידי, צופה בעודו הוא מסדר את שיערו לפני שהפנה את תשומת ליבו עלי.

"היי אהובתי."

"אל תקרא לי ככה אף פעם"

התכווצתי, מרימה את התיק שלי מתחת לשולחן ומכרבלת אותו אל חזי.

" אז איך אני אמור לקרוא לך?" הוא גיחך, מרים את גבותיו בשאלה. "אישה לעתיד-וש?"

"מה בנוגע לפנדורה?" הצעתי במרירות, מציצה במבטי למעלה על השעון.

רק עוד שתי דקות נותרו.

יכולתי לעשות את זה?

"נהה, זה משעמם." הוא קימט את מצחו, מניח את סנטרו בידו. "אנחנו צריכים שם חיבה."

"אנחנו ממש לא-"

"תשתקי ותחשבי!" הוא נזף, בועט במהירות בקרסול שלי.

רטנתי ברוגז אבל לא אמרתי שום דבר אחר, מעסה את קרסולי בעדינות.

איך הייתי אמורה להתמודד עם שבועיים כאלה אם לא הייתי מסוגלת להתמודד עם שתי דקות?

"אח שלך בבית היום?" אשטון שאל, מתופף עם אצבעותיו כנגד השולחן.

"אני חושבת שכן?" השבתי באיטיות, מחברת את גבותיי בבלבול. "למה?"

project daddy/ מתורגםWhere stories live. Discover now