פרק5|| אני מכוער?

123 3 1
                                    

פנדורה-

ארבעים דקות אחר כך ישבתי בסלון, מוקפת בכריות ומולי מגש גדול של חטיפים. איבי יושבת משמאלי, מכרסמת בעצלנות חבילת צ'יפס.

בחרנו לצפות ב'טיטניק', מה שהפך לרעיון רע לאור העובדה שכבר צפינו בו ביליון פעמים.

"הסרט כל כך משעמם." אבי גנחה, נותנת לאנחה ארוכה לצאת החוצה.

"זה רק בגלל שראיתי את זה הרבה פעמים!" התעקשתי, נותנת לה בעיטה עדינה.

היא רק חייכה , מחסלת את השאריות של הצ'יפס שלה לפני שזרקה אותו הצידה.

"כדאי שתנקי את זה אחר כך." הזהרתי, בוחנת אותה לפני שהחזרתי את תשומת ליבי למסך לטלוויזיה.

אבי צדקה, הסרט הזה היה משעמם.

אמא שלי יצאה לבקר את דודתי, משאירה רק אותנו ואת הבנים בבית.

לא הבנתי למה מכל הלילות דווקא הלילה היא בחרה ללכת לבקר משפחה, יודעת שהיא משאירה קבוצה גדולה של נערים לבד בבית.

למזלי הבנים עדיין לא שברו שום דבר, אבל יודעת שהם ישברו. זה מי שהם.

"אנחנו יכולות ללכת לראות אותם?" אבי גנחה, כמעט כאילו קראה את מחשבותיי.

נתתי לה מבט מבולבל, גורפת חופן של פופקורן לפני שדחפתי אותו לתוך פי.

"למה ?"

"לא יודעת," היא מלמלה, הלחיים שלה מתחילות להצבע בורוד, "אני סוג של רק רוצה לראות את קאלום."

"בכנות, אבי," אמרתי, מנידה בראשי באיטיות "הבנים האלה הם חדשות רעות."

"אני יודעת , פשוט קיוויתי שיכולתי -אוח! את קולטת למה אני מתכוונת?"

הנהנתי, למרות שהאמת היא שלא היה לי מושג. אף בחור מעולם לא גרם לי להיות כל כך נבוכה שהייתי צריכה לתאר אותו ב- 'אוח!'

היו לי רק כמה קראשים קטנים שמשום מה באמת הוציאו אותי מדעתי. רציתי שברון לב כמו שיש לכל נערה מתבגרת. אבל במקום זאת היו לי רק קראשים מעצבנים שעברו אחרי שבוע.

הייתי מתוסכלת.

"אנחנו יכולות ללכת לראות אותם אם את רוצה?" הצעתי, צופה בפניה הופכות לנרגשות.

"אנחנו יכולות?"

הנהנתי, מנסה את הטוב ביותר שלי לעורר שימחה.

הדבר האחרון שרציתי לעשות זה לראות את הבנים האלה, אבל זה זה גורם לה להיות שמחה.

עקבתי אחרי אבי כשהיא עלתה במעלה המדרגות כדי לעמוד מחוץ לחדרו של לוק, צועדת בהתרגשות.

קיוויתי שיכולתי לשמוח מזה כמו שהיא שמחה, אבל מבחינה פיזית פשוט לא יכולתי.

הם היו שמוקים.

project daddy/ מתורגםWhere stories live. Discover now