פרק 6|| אנחנו יכולים לעשות את זה?

139 5 6
                                    

פנדורה-

אחרי שהחלפתי למכנסי יוגה קצרים בצבע שחור ואספתי את שיערי לגולגול מבולגן, הלכתי על קצות האצבעות לכיוון חדרו של לוק, מנסה לשמור על השקט.

הם שכבו שרועים על המיטה, הזרועות של מייקל היו סביב החלק העליון של קאלום, לוק שכב בין שני הבנים כמו כוכב ים, לא משאירים מקום לאף אחד. אשטון מלמל לעצמו דברים, הגוף שלו נמעך בין כל הרגלים של הבנים.

זה נראה כאילו הם שחקו משחק מאוד לא נוח של טוויסטר , אבל בשנתם .

התיישבתי בשקט על הרצפה, מתחרטת שלא הבאתי איתי שמיכה. כל מה שהיה לי היה החולצה של לוק שהייתה כלכך דקה שלא הביאה שום תועלת. מעט רועדת נשכבתי על צידי וחיבקתי את עצמי.

עברו רק כמה דקות וכבר התחלתי להתחרט שהתנדבתי לצפות בבנים.

עוצמת את עיניי, ניסיתי למצוא תנוחה נוחה מספיק כדי להירדם, חושבת על כמה שמחה אבי ברגע זה. יש לה מיטה כפולה ענקית רק לעצמה ושמיכה מחממת ומזרן עבה. מה לי יש? רצפת עץ קשה וחולצת Green day ?

זה היה רחוק מלהיות הוגן.

"דורה?" לחישה נשמעה, גורמת לי לקפוץ בבהלה.

עיניי נפתחו ברפרוף, רואה את אשטון עומד בקצה המיטה מתנדנד מצד לצד.

הוא נראה פחות שיכור, אבל עדיין לא מספיק פיכח.

"אשטון, לך למיטה." ציוויתי, קולי לא עולה על לחישה.

כרגיל הוא התעלם ממני, מתיישב על הרצפה ומצמיד את הברכיים לחזה שלו.

למה הוא חייב להקשות עלי?

"מה יש אשטון?" לא מתאמצת להסתיר את הכעס בקולי.

"אני רוצה לדבר" הוא אמר בקול רך, משפשף את עיניו העייפות.

הנהנתי, מכווצת את שפתיי. כל השנים האלה הייתי צריכה להתאמץ בשביל שיחה אמיתית איתו, דווקא עכשיו הוא החליט שזה הזמן המושלם לשיחה? ב 23:36 בליל יום שישי?

"אני שונא אותך." הוא אמר, מצביע עלי.  

קימטתי את מצחי,מופתעת מהדרך בה בחר להתחיל את השיחה הזאת.  

לא מפתיע למה כל החברות שלו זרקו אותו.

"ו..?"

"זה מעצבן" הוא רטן, מגרד את עופרו "בגלל שאני לא יודע למה."

גיחכתי, חיוך קטן עולה על שפתיי.

"אולי אתה לא שונא אותי?"

"תאמיני לי, אני כן." הוא הנהן "אני פשוט לא יודע למה. אני חושב שזה בגלל שלא קראת לי אבא'לה." (Daddy)

"אממ סליחה?" מלמלתי, לא בטוחה מה אני אמורה לענות.

אשטון העביר יד בשיערו, מזיז אותו אחורה לפני ששם את ידו על המותן שלי.

project daddy/ מתורגםWhere stories live. Discover now