פרק 8|| סבתא שלי התכתבות קלילה

100 3 0
                                    

פנדורה-

אפילו בזמן הבאולינג, הרגשתי גועל מכרסם בי.

זה לא שבחרתי שהפוקוס יהיה על זה, אבל זה כל מה שהצלחתי לחשוב עליו.

האם אני אוהבת את אשטון?

האם הוא אוהב אותי?

איבי צדקה?

זה היה מתסכל.

אחרי שהתחלקנו לשני קבוצות, הייתי בקבוצה עם מיכאל ואשטון, איבי הכניסה את עצמה לקבוצה של קאלום ולוק.

קאלום תקע בי מבטים מבולבלים, יחד עם שאר הבנים. הם היו בטוחים שאני דלוקה עליו, בזמן שהם לא האלו על דעתם את האמת.

"תורך" אשטון מזמין, גורם למיכאל להיאנח.

"אני לא רוצה!"

"אתה חייב!"

"אנחנו יכולים לשים בצד את הצדדים?"(המשפט הכי חכם שלי עד עכשיו שתירגמתי ה.ת.)

אשטון שלח מבט שואל באיבי והיא טלטלה את ראשה, שמה את ידה על המותנים.

"תפסיק להיות כזה מעצבן מייקל".

"אני לא יכול לכדרר!"(יענו לעשות באולינג ה.ת.) צעק, ולפתע עמד ורקע לעבר המסלול.

גיחכתי בעדינות והסתכלתי על הציפורנים שלי, מביטה מבטים מהססים על התינוקשלנו.

הוא נהיה מאוד בשקט לכמה רגעים עכשיו, וזה התחיל ממש להדאיג אותי.

"הי".

הסתכלתי למעלה באיטיות ננעלת על עיניו של אשטון,חום עולה ללחי, לא רציתי להרגיש מובכת ,אבל איבי גרמה לי להרגיש פרנואידית.

מה אם אני אוהבת אותו?

"הי".

"אז, אני מניח שאת דלוקה על קאלום?"

ניערתי את ראשי, מכרסמת בעצבנות פינה של השפה.

"רק רציתי לגרום לאיבי לקנא".

אשטון קמט את מצחו, מדשדש לעברי. הוא נראה מבולבל , מה שלא היה מפתיע.

"למה? חשבתי שהיא חברה שלך".

"היא כן" עניתי בנחישות, נושכת בעצבנות את השפה "אני רק- אני לא יודעת. תסתום אשטון."

"בנות הם כ''כ מבלבלות" הוא אמר, מסדר את שיערו המבולגן "אני כ''כ שמח שנולדתי בן".

"אנחנו לא מבלבלות" אמרתי, רואה את מיכאל שולח את הכדור לאמצע המסלול . הוא התגלגל באמצע המסלול בכמה דקות הראשונות לפני שבאיטיות פנה ימינה, ונפל לתוך התעלה .

מייקל צעק הרבה קטעי מילים וחזר למקומו, הוא הכה אפס חיילים.

"פנדורה, תורך!" הוא צעק , נופל למושב שלידי בכבדות.

project daddy/ מתורגםWhere stories live. Discover now