פרק 7

2.3K 74 0
                                    

אני עוד לא מצליחה להשתחרר ממה ששון אמר לי, אני פשוט לא מבינה! הוא מציק לי כל הזמן! או שגם אני אוהבת אותו?
לא ממש לא!

הודעת טקסט
מ: מספר לא מזוהה

מספר לא מזוהה: תקשיבי זה שון אני לא יודע כל כך מה להגיד.

אני: שניה

שמרתי את המספר לשון.

שון:את יכולה לדבר?

אני: כן, תקשיב אני רק רוצה לומר לך שאני לא אחת שתזדיין איתך כל יום סבבה?! אני לא מסוג הזה!

שון:אני יודע רק רציתי להגיד שאני רוצה לדבר איתך את רוצה לצאת?

אני: טוב.

שון: אני מתחת לבניין שלך.

אני החלפתי חולצה ממש מהר לחולצה לבנה חלקה והשארתי את הג'ינס השחור שלי.

"היי"

הוא אמר.

"היי"

התחלנו ללכת ברחוב.

"אני רק רציתי להגיד לך שאני ממש מצטער על כל מה שעשיתי לך בעבר וזהו"

"ומה שאמרתה היום בכיתה?"

"זה כלום לא התכוונתי לזה!"

"אז למה קראתה לי עם אתה מתנהג אליי ככה?"

"נו אני..."

ופתאום מישהו תפס לי ביד הסתובבתי וראיתי את האיש שרצה לאנוס אותי והוא החטיף לי כאפה חזקה, כל כך חזקה שכבר נפלתי על הרצפה!

"מה נראה לך?!"

אמר שון והחטיף לו מכות עוד שניה הרג אותו ואני שכבתי על הרצפה נוגעת במקום שהוא הוא החטיף לי כאפה ואני בוכה. שון הרים אותי אחרי שניה ברגע ששון הרים אותי האנס הביא לי מכה חזקה ברגל שעוד פעם נפלתי וצרחתי מירוב כאבים. שון בעט בו עד שהוא התעלף, שון הרים אותי אחרי שניה גם מהרגליים ורץ לבית שלי.
שון נכנס לבית שלי וטרק את הגלת אור ואביאל ראו סרט ושון הניח אותי בזהירות על הרצפה אור ואביאל רצו אליי.

"סתיו?!"

אור צרחה.

"מה קרה לה?"

אביאל שאל.

"זה האנס"

אמרתי תוך כדי בכי.

"אההההה"

צרחתי.

שון ישר הזמין מד"א ואחרי שניה הם באו ולקחו אותי.

"טוב אז ברגל יש לך שבר ממש קטן אז זה יעבור תוך שבוע אבל ביינתים את נשארת בבית עם כוס תה וטלויזיה"

"טוב"

אור נכנסה לחדר.

"אמא רוצה לדבר איתך"

נשמצי עמוק ועניתי לה.

"הלו?"

"יפה שלייי את בסדר? למה לא סיפרתי לי מה שעברת אנחנו חוזרים לארץ"

"אמא אני בסדר רק שברתי את הרגל אם אתם חוזרים לארץ אני לא מדברת איתכם יש לכם עוד חודש להיות שם אני אתקשר כל יום אני אעדכן אותך כל יום באמת!"

"טוב תשמרי על עצמך נשמה ותמסרי ד"ש לאביאל"

ניתקתי והחזרתי לאור את הטלפון.

"הם באים?"

"לא"

"איך את?"

"הכל בסדר אמא 2"

היא גיכחה. ושון נכנס פנימה.

"את בסדר?"

"כן אמא 3"

שניהם צחקו.

"מתי את חוזרת לבית הספר?"

"מחר"

"ממש לא!"

אור התערבה באמצע.

"כן אני כן די נו אני מרגישה טוב יותר ומשעמם לי בביתתתת"

"לא לא ולא"

"פליז??"

עשיתי לה פרצוף כלב קטן.

"טוב אבל רק ביום הראשון!"

היא אמרה לשון.

"אוררר"

אחרי שעה.

סוף סוף בבית.

"וואו אני עייפה"

ניסיתי לעלות במדרגות עד שעליתי על הראשונה לקח לי שעה, עד שאביאל הבהיל אותי מאחורה שהרים אותי לחדר.

"טיפש"

שניינו צחקנו והוא נתן לי נשיקה.

"לילה טוב"

"לילה טוב"

עניתי לו ונשכבתי במיטה.

"רגע"

"מה?"

שאלתי קצת עייפה.

"קחי את המקל הזה"

הוא הביא לי מקל של סריגה. עשיתי לו פרצוף של 'לא מבינה'.

"אם יגרד לך בגבס"

"אההה וואו ממש תודה"

אמרתי וצחקתי.
לאט לאט נרדמתי...

אהבה מסובכת♡Where stories live. Discover now