אהבה מסובכת♡

פרק 26

"רגע מה עם האיתור הצלחתם?"

שאלתי מלאת ציפייה שזה יעבוד.

"לא היינו צריכים עוד זמן..."

האיש אמר וממש התאכזבתי.

~גלינג גלינג~

"מה זה?"

אבא שלי שאל די עצבני הייתי אומרת.

"תירגע, זה הטלפון שלי"

לקחתי את הטלפון ונכנסתי לוואטספ הודעה ממספר חסוי... נכנסתי וראיתי סרטון של אמא שלי ששוכבת באיזה שהיא מיטה ומרביצים לה מכה ועוד מכה ועוד מכה פערתי את עייני והיא צורחת ולי ירדה דמעה.

"מה קרה?"

אבא שלי שאל בדאגה לא עניתי אז הוא לקח לי את הטלפון והסתכל בסרטון ופער את עיניו הוא זרק את הטלפון בעצבנות על השולחן.

"כוסעמק ערס!"

הוא צרח ויצא לעשן. האיש השני שהיה לקח את הטלפון והסתכל בסרטון וגם הוא פער את עייניו.

"תקרין את זה במחשב ממש מהר!"

הוא אמר בקול רם והאיש של המחשב עשה את זה בשניה.

"אני מכיר את המקום הזה!"

הוא אמר בקול עצבני ואני פערתי את עיניי.

"מה? איך? איפה?"

"זה היה המקום של דוד שלי אבל עכשיו הוא איזור נטוש, בקיצוק רחוב בחשמונאים"

חייכתי ולקחתי את הדברים שלי רצתי החוצה וראיתי את אבא שלי מעשן סיגריה מחוץ למשרד הסברתי לו הכל ותוך כמה שניות כבר היינו באוטו בדרך לרחוב החשמונאים הגענו תוך כמה דקות.

"אני הולכת להציל אותה לא משנה מה! ואבא החלטתי אתה הולך לחכות כאן לאמא ואני אלך במקום אמא"

הוא צחק.

"בחיים לא"

יצאתי החוצה במהירות ורצתי למבנה המפחיד הזה. נכנסתי פנימה בצעדים קטנים.

"הלו? יש כאן מישהו"

שאלתי בקצת חשש.

"ממש כאן"

שמעתי קול גברי מאחורי קפצתי מבהלה אבל זיהיתי את הקול מהטלפון. הוא בחן לי את הגוף והרגשתי כאילו מישהו שורף לי את הגוף.

"וואו את יותר יפה ממה שחשבתי..."

"איפה אמא שלי?"

שאלתי בעצבים ולקחתי כמה צעדים אחורה.

"היא אצלי"

"אני רוצה לראות אותה עכשיו!"

"חמודה את לא במצב שאת יכולה להציב לי תנאים!"

הוא תפס לי את היד בחוזקה ואני נאנקתי מכאב. הוא לקח אותי לאיזה שהוא חדר וראיתי את אמא שלי יושבת בפינה של החדר.

"אמא?"

היא הרימה את הראש ורצתי לחבק אותה.

"אהובה שלי מה את עושה פה?"

"אני יודעת אמא אני זאת שצריכה להיות פה ולא את, אני מצטערת אמא"

"אין לך על מה להצטער יפה שלי אני הייתי צריכה לספר לך אבל לא יכולתי..."

חיבקתי אותה עוד פעם.

"וואו וואו מרגש עכשיו קומו שתיכן!"

שתינו קמנו ביחד הוא שיחרר את אמא שלי מהאזיקים ושם אותו במקום.

"ביי אמא..."

"מה? ממש לא לא!"

אמא שלי צרחה אבל הוא הרים אותה לאבא שלי. אחרי כמה דקות הוא חזר.

"תנאים:
את לא צורחת
את לא מנסה לברוח
ואסור לך אף פעם להתנגד מובן?"

"מה זאת אומרת להתנגד?"

"אז אני רואה שלי לי פה עסק עם תמימה אה?"

אחרי כמה שניות הבנתי למה הוא מתכוון אז לקחתי כמה צעדים אחורה.

"אז מה אני אמורה לעשות פה?"

"תגיעי לשאלת המליון"

"למה אני פה?!"

"כי את שייכת לי!"

גם את הפרק הזה bogala246 עזרה לי לכתוב!!! את מדהימה!!!