קמתי בבוקר בלי כוח אבל הכרחתי את עצמי! אז התארגנתי לבית הספר די מהר. השעה הייתה שבע ורבע וראיתי את אביאל יושב מאורגן לבית הספר מכין לעצמו נס קפה, עשיתי פרצוף של מופתעת.
"רגע אני עדיין חולמת?"
"מצחיק"
"בשעה הזאת אתה אמור להיות במיטה!"
הוא צחק.
"היום אני הולך להציע למור חברות!"
"יאאאאאאאא"
חיבקתי אותו חזקקק.
"איזה יופיייי מתי?"
"היא תמיד מגיעה לבית הספר מוקדם מהרגיל אז עכשיו!"
הוא אמר תוך כדי שמזג מים חמים לכוס.
"בהצלחה יפיוף"
"תודה"
הוא נישק אותי במצח ויצא.
הכנתי לעצמי קורונפלקס ושתי ידיים באו אליי מאחורה.
"בוקר טוב יפה שלי"
"בוקר טוב חתיך שלי"
נישקתי אותו והתחלתי לאכול.
"קמת מוקדם אני רואה"
אמרתי לו והוא חייך.
"הכל בשבילך"
הייתי נבוכה והתחלתי להסמיק,סיימתי לאכול ויצאנו. ראיתי את אלה רצה אלינו.
"שמעתם?"
"מה שמענו?"
שאלתי אותה בסקרנות.
"על התאונה הקטלנית בכביש 601"
נלחצתי כי בכביש הזה אור נוסעת לעבודה.
הסתכלתי סביב מהר מחפשת את האוטו של אור אבל הוא לא היה שם.
"איזה רכבים?"
"ג'יפ לבן ומאזדה כחולה"
"פאק"
רצתי למעלה בהיסטריות פותחת את החדר שלה אבל היא לא הייתה שם. התקשרתי אליה וענו לי.
"אור?"
"שלום מדבר מפקד המשטרה אור נפצעה קלות בגופה בגלל תאונה כלשהיא, אבל היא תהיה בסדר"
"באיזה בית חולים היא?"
"איכילוב"
"תודה"
התקשרתי לאביאל ששיסע איתי סיפרתי לו ותוך שניה הוא הגיע הביתה.
"מצטערת שהרסתי לך את התוכניות"
אמרתי לו בקול חנוק והוא חיבק אותי.
"הכל בסדר"
הלכתי לשון ואלה והסברתי להם מה קרה.
"את רוצה שנבוא איתך?"
"לא צריך אני עם אביאל"
אמרתי עוד הפעם חנוקה מדמעות ושניהם חיבקו אותי חזק. הגיע המונית ועלינו עליה. בתוך שעה הגענו לבית החולים ראנו מלא אנשים שנפצעו חוץ מאור. אז הלכנו לקבלה.
"סליחה יש לכם פה פצועה בשם אור דנינו?"
אביאל שאל בקול יציב וחזק.
"כן חדר 152"
"תודה"
עלינו לחדר שלה וראינו אותה חיבקנו אותה הכי חזק בעולם.
"את בסדר?"
שאלתי אותה בלחץ.
"מצויין"
היא אמרה ונרגעתי חיבקתי אותה עוד הפעם.
"מתי את הולכת?"
"כשהרופא יגיד"
אור אמרה והרופא בא.
"את יכולה להשתחרר היום כי בעצם סידרנו הכל"
הוא אמר ובדק את היד של אור שהייתה מלאת פצעים.
"וכמובן שתקחי כדורים להרגעת הכאבים"
הוא הביא לאור את הכדורים. היא ענתה לי תודה ויצאנו מבית החולים. אביאל ואני שמרנו עליה שלא תזוז במונית וכשהגענו הביתה אני הלכתי לבית הספר ואביאל נשאר איתה. זה היה הפסקה נכנסתי לבית הספר והלכתי לכיתה מי עצרה אותי? ארין!
"את חוסמת לי את הדרך!"
"אז תזוזי"
זזתי והיא הפילה אותי היא צחקה והלכה הלכתי לכיתה ועצרתי את הדמעות כי נתקע לי משהו ברגל הסתכלתי על זה וראיתי שדיממתי כל הדרך לכיתה זה הייתה זכוכית ענקתי שנתקעה לי ברגל. רציתי ללכת לשון שיעזור לי אבל מישהו הפיל אותי יותר נכון מישהי.
"היי קופה לאן את הולכת?"
ארין אמרה עם הקול המכוער שלה היא שמה עליי רגל בגב וזה כאב.
"דיי בבקשה"
"זה על הכאפה של אחותך יבת זונה"
היא יצאה מהכיתה ונעלה אותי.
"אני צריכה ללכת לאחות תתני לי לצאת"
הרגשתי כאילו כל הדם בגוף שלי יוצא החוצה וגם הרגשתי חלשה.
"סתיו את פה?"
שמעתי את הקול של אלה היא פתחה את הדלת וראתה אותי על הרצפה.
"תקראי לשון"
אמרתי בקול חלש. היא הנהנה ורצה החוצה תוך שניה שון ואלה הגיעו לכיתה והרימו אותי לאחות. אחר שעה של איפוזיה התעוררתי וראיתי שאני בחדר האחות.
"סתיו מי עשה לך את זה?"
שון אמר בקול דואג.
"ארין"
החזרתי לו בקול חלש. הוא רצה לצאת מהחדר אבל החזקתי לו ביד.
"שון אתה יכול להישאר פה איתי?"
"ברור נסיכה שלי"
הוא חייך אליי ואני אליו בחזרה. הוא רצה לומר משהו אבל אמרתי לפניו.
"כן אני באה מחר לבית הספר!"
אמרתי ושנינו צחקנו.
YOU ARE READING
אהבה מסובכת♡
Teen Fictionסתיו, הילדה הכי לא מקובלת בבית הספר, ושון, הילד הכי מקובל בבית הספר מתאהב בה בטעות... האם היא תתאהב בו בחזרה? ובסוף הכל מסתבך... מה יקרה? הסיפור יכיל: ~מילים גסות~ ~עישון~ ~תכנים מיניים~ ~סמים~ ~אלימות~ כל הזכויות שמורות נא לא להעתיק... גמור😇
