במהלך החיים, אדם יתקל בשלוש שאלות הרות גורל. אני עצמי נתקלתי בכולן באותו הרגע:
1. למה דווקא בי החליט היקום להתעלל?
2. מלכת הבמיה לא אמורה להיאכל?
3. האם נמרחה לי המסקרה? אני פשוט לא ממש רואה משהו חוץ מכתמים שחורים.
בידיים רועדות מחולשה אני אוחזת בשולחן עד שקצות אצבעותיי מלבינות. אני משתדלת לא ליפול ולהביך את עצמי ושואלת בכבדות: "סליחה, גברת במיה, עם כ..כ..כל הכבוד להיותך למכ...מלת...מלכת הצמחים שאף אחד לא רוט...טורח לאכול, א..אני תוהה אם יש לך מראה בשבילי."
הראש שלי מסתחרר בעוד הגברת מזעיפה פנים. "אני המלכה לאמיה, ילדה טיפשה! אני הייתי בכבודי ובעצמי המאהבת של זאוס-" אני קוטעת אותה בנחרת בוז שכמעט מפילה אותי מהרגליים: "את ועוד ח...צח...חצי עולם, לפי מה שהבנתי."
"הרה הרגה את ילדיי האהובים והפכה אותי למפלצת, ולכן אני עצמי אוכלת ילדים!" היא מכריזה בדרמטיות, בהתעלמות מוחלטת מההערה שלי. אני מרימה גבה. "טוב, גברת. ה...היה נחמד הלכ...להרי...להכיר אותך. אני מבינה שאין לך רמ...מראה, ולכן אני אחזור עכשיו לחב...רחב...חברים שלי."
אני מסתובבת בכדי ללכת, מועדת וכמעט משתטחת על הרצפה, אבל מלכת הבמיה אוחזת בי. היא מסובבת אותי אליה ופתאום היא גדולה פי כמה. והפה שלה ענקי. היא פוערת אותו ומרימה אותי מהרצפה – ככל הנראה בכדי לאכול אותי.
ואז אני מחליטה שאם אמות, לפחות אמות כמו שמגיע לי.
בסטייל.
אני שולפת בקושי את הכדור הצהוב מהכיס שלי, מקפיצה אותו ותופסת אותו בתור מגן. עיניה של במיה עצומות בציפייה לבאות, כך שהיא לא שמה לב לכך. אני מנצלת את ההזדמנות בכדי להרים את המגן מול פניי ולהביט בהשתקפות שלי פעם אחת אחרונה. חיוך מתפשט על פניי. המסקרה בסדר.
קלאנג!
אני שומעת צליל חזק של התנגשות עצם במתכת ולפתע אני נופלת לרצפה. המלכה במיה שרועה על הרצפה. נראה שהיא ניסתה לנגוס במגן ולא הלך לה. היא אוחזת בפיה ומייללת בכאב. "חצויה ארורה!" היא צורחת ומרימה משהו מהרצפה.
שן.
נראה שימי אכילת הילדים הסתיימו. כמה חבל.
אבל לפתע היא מחייכת. "אתם לא תצליחו להגיע לפירמידות, ילדה טיפשה. אתם חלשים מדי ואורנוס יחסל את כולכם וגם את האלים הארורים האלה! כולכם תקבלו את מה שמגיע לכם!"
ואז אני מחליטה שהגיע הזמן לברוח. אני מתקדמת ארבעה צעדים לפני שהרגליים שלי קורסות תחתיי ואני מתעלפת.
המחשבה האחרונה שחולפת במוחי לפני שהכל מחשיך היא שאסור – אף פעם – לאכול ממתקים במקסיקו.
YOU ARE READING
קים פארקר (1) והעין של קבנוס
Fanfiction(פאנפיק לפרסי ג׳קסון) בשביל קים, המילים "לא" ו-"אסור" אינן קיימות בלקסיקון. למען האמת, נדמה כי המילים הללו מתהפכות במוחה באופן מוזר והופכות ל"כן". כך שברגע שחברתה אומרת לה שמוטב לה לשכוח מהאובססיה שלה למורה למיתולוגיה, כי לא רק שזה אסור, גם יש לו ח...
