״על איזו שיחה רוני דיברה?״ היא שואלת.
״את מדברת על השיחה שבה הוא שאל אותי איך הולך לי בלימודים?״ אני שואלת בתמימות.
״בחייך. אח שלי לא שם זין על התלמידות שלו. אני יכולה לדעת מה הוא אמר לך?״
״כנראה שקיבלתי יותר יחס בגלל שאני השותפה שלך. אין לי מושג, אבל זה מה שקרה.״ אני קמה מהמיטה שלה וזורקת את המגבת הרטובה באמבטיה. מחר כבר ננקה.
״בחייך. קאט.״ היא קופצת מהמיטה לכיווני, ״אני מכירה את אח שלי. אם הוא התחיל איתך, תדעי שהוא שחקן.״
״איכס. ג'זי.״ אני מכווצת את פניי בגועל ונזרקת על המיטה. ״אני נשבעת לך שזה כל מה שהיה.״
״טוב בסדר.. אם את אומרת.״ היא מגלגלת עיניים, ״הו וקאט. סיימת את שיעורי הבית?״
ברור שלא. שכחתי מזה לגמרי.
אני קמה בזריזות מהמיטה וצופה בג'זי מצחקקת, שיעורי הבית נחו על שולחן הכתיבה כדי שלא אשכח לעשות אותם, ובכל זאת. שכחתי.
אני מתיישבת מול שולחן הכתיבה בעשר בלילה ומתחילה לעבוד על 30 עמודים בנושא שיווק. משעמם.
אני יודעת שאני לא חייבת לעשות את השיעורים, אבל אני מתכננת לשמור על מקומי בהרווארד. גם ככה נלחמתי בשיניים כדי להגיע לכאן.
*
״הלכתי לישון בשלוש לפנות בוקר!״ רוני מצטרפת למפגש הבוקר שלי ושל ג'זי בבית הקפה. ״בשלוש בבוקר בגלל מר ביבר ה – עם כל הכבוד – טמבל.״
״ואו, טמבל. איזו קללה מרשימה.״ ג'זי צוחקת ולוגמת מהקפה שלה.
״רציתי להגיד משהו חזק יותר, אבל אני מפחדת שמישהו ישמע. הביבר האלו בכל מקום, אני אומרת לך דיברתי עם ליאון מחוץ לקפטריה על זה שמנהל עסקים זה משעמם והוא בדיוק היה מאחוריי והתחיל לצחוק.״ היא משלבת ידיים בעצבנות.
ג'זי מתחילה לצחוק מהאירוניה, ״כן. הם בכל פאקינג מקום.״
רוני הזמינה שוקו חם בטענה שהיא לעולם לא תרגיש בוגרת מספיק להיפרד מהשוקו ולעבור לקפה.
״את יודעת, כשבן אדם הולך לישון בשלוש..״ אני אומרת לה, ״בדרך כלל מנת קפאין מסדרת את העניינים.״
״לא תודה,״ היא מרימה כתפיים. ״תני לי להישאר ילדה. עוד לא סיימנו את העשרה,״
אני צוחקת כשאני לוגמת מקפה שלי. אנחנו לא מדברות, אבל השתיקה אינה מביכה. ולשבריר שנייה, השתיקה גורמת לי להתגעגע הביתה. לא בגלל שרע לי. פשוט כי אני מתגעגעת, ולפעמים זה בסדר. להתגעגע.
להתגעגע לחברים שלך, להתגעגע לאמא שלך. להתגעגע לסביבה חיים שכל כך התרגלת אליה.
״היי קאט.״ ג'זי נוקשת באצבעותיה, ״הגיע הזמן לזוז.״ אני נאנחת. כוס הקפה שלי עדיין חצי מלאה, אבל אני משליכה אותה לפח ומתקדמת לכיוון עוד יום עמוס.
YOU ARE READING
Mr Mess
Fanfictionאיזה סיבוך. ידעתי שהייתי צריכה להישאר בין הגבולות. מי בכלל רצה לקחת קורס מנהל ועסקים כדי לגלות שמר ביבר הוא בעצם מר בלגן? -פאנפיק על ג'סטין ביבר. -העטיפה עוצבה על ידי Lagoona7Blue 24.4-מקום 3 בספרות חובבים. ת ו ד ה🎉👑
