Mr Mess

Chapter 66

קת'רין אוחזת בזרועי כשאנחנו נכנסים לבית של אמא שלי. היא מנקה את השייש כאילו חייה תלויים בזה. השיער שלה אסוף בקוקו רופף והיא נראית כמעט.. כמעט בסדר.

"אמא." היא מרימה את מבטה וחיוך קטן מתפשט על פניה, הסמרטוט נשאר על השייש כשהיא מתקרבת אליי ומחבקת אותי.

"היי ילדון!" היא מחבקת גם את קת'רין חיבוק מהיר ומוסיפה, "היי קאט."

אמא שלי מעולם לא דיברה איתנו על מערכת היחסים שלנו, היא פשוט התייחסה אליה כאילו זה מובן מאליו. אני מניח שהיא לא רצתה לעשות שום דבר שיגרום לי לחזור להרגליי הישנים.

"אני ממש צריך לדבר איתך." אני נאנח.

"אני –" קת'רין ממלמלת. "אני אלך לעשות משהו."

"מה קרה?" אמא שלי שואלת, מבט מודאג מטפס על פניה. אני אוחז בידה ומושיב אותה לצד השולחן במטבח.

"גיליתי משהו. ואני חושב שהוא יעזור לך לשנות את דעתך בנוגע לחשיפת האמת.. על אבא."

"ג'סטין כבר דיברנו על זה."

"אני יודע. אבל כמו שאמרתי, אני חושב שתשני את דעתך."

**

"אז איך היא הגיבה?" קת'רין מניחה את הפלאפון שלה בצד כשאני מתיישב לידה.

"כמו שחשבנו שהיא תגיב. היא הסתגרה בחדר לגמרי. אני פשוט מקווה שיהיה לזה תועלת." אני מלטף את הלחי שלה. "היי. את בסדר?"

"אני יותר מבסדר." היא מחייכת. אני מנשק אותה והיא מניחה את ראשה על הכתף שלי.

"אני באמת חושב שהיא תעשה את זה, את יודעת?" אני לוחש לה. "אני סוף סוף מתחיל לראות אור בקצה המנהרה."

"ג'סטין.." קאט לוחשת לי, "אני מקווה שאתה יודע ששום דבר ממה שאבא שלך עושה לא מגיע לך."

"בייב." אני מנשק את קודקוד הראש שלה. "עשיתי כמה דברים לא הגונים בחיי."

"ששש." היא לוחשת. אני מעלה חצי חיוך על שפתיי. "אתה שוב מתחיל לדבר שטויות."

קת'רין זזה בחוסר נוחות בחיפוש אחר תנוחה נוחה ואני יודע כמה היא עייפה. אני יכולה להרגיש איך התנועה שלה אט אט נעשית רפויה והיא נרדמת.

אני לא יודע כמה זמן אני יושב שם כשקת'רין רדומה עם ראשה מונח על כתפי עד שאני שומע את קול הדלת הנפתחת. אני מתרומם ומניח את ראשה של קת'רין בזהירות על הספה.

"אמא?" אני לוחש. מדשדש את דרכי לכיוון חדרה. "אמא?"

היא מחייכת אליי כשהיא מוחה את דמעותיה האחרונות ומסמנת לי להתקרב אליה.

"אני אוהבת אותך," היא אומרת לי. "ואני מוכנה להודות במה שאבא שלך עשה."

"אמא. את רצינית?" אני מתאפק שלא לחייך.