החברה הכי טובה שלי

פרק 30

אני מתרגשת מהפרק הזה כל כך, הוא מלא ברגשות שמתפרצים סוף סוף ואני כל כך שמחה לפרסם אותו אחרי שעבדתי עליו הרבה זמן. (והוא גם פרק ארוך!)

מודיעה מראש, ביחסית תחילת הפרק יש קטע מיני קצר, לא מפורט כל כך, אז למי שיש בעיה עם זה שתדע מעכשיו.

אז בלי יותר מידי מילים, אני מקווה שתהנו ותתרגשו❤️

וסתם שתדעו, ביום ראשון יש לי יום הולדת🔞🎉

~~

בעודנו עוד בבית עם כולם, ראשי לא הפסיק לחשוב על כך שזה אשכרה קורה. נעמי ואני באמת מאורסים, סוף סוף, עכשיו זה קבוע, בטוח וסופי. אנחנו עומדים להתחתן.

כולם באו ואיחלו לנו מזל טוב, רצו לשמוע איך הייתה ההצעת נישואים, מה היה בה, כמה דמעות ירדו לנעמי מהעיניים. רצו לשמוע את התוכניות שלנו לעתיד, מה אנחנו חושבים לעשות במהלך החיים שלנו לאחר החתונה.
הדבר היחיד שאנחנו הולכים לעשות הוא לחיות את החיים שלנו שתמיד חלמנו עליהם. לאהוב לנצח ולהיות אחד ליד השנייה למשך כל החיים. ועל הדרך להוליד כמה ילדים וליצור משפחה אחת מאושרת כמובן.

כעבור כמה שעות כולם הלכו ונותרנו רק אני ונעמי, באותה אחוזה שבה היה הרגע הקסום הראשון שלנו לפני חמש שנים.
הסתכלנו אחד על השנייה, במרחק לא קטן, מחויכים.

נעמי הסתכלה עליי נרגשת, ״אתה מדהים, אין לי מילים, תודה על הכל.״ אמרה והחלה להתקרב אליי.

״אין לך על מה להודות, את מדהימה יותר.״ ליבי דפק בחוזקה, מתקרב אליה יותר, זרועותיי לופתות את גופה ונישקתי אותה בצווארה.

״את לא מבינה כמה שאני מאושר שיש לי אותך בחיי, אני אוהב אותך כל כך.״ תחושה שהלב מדבר ורק משתמש בשפתיים ובלשון שלי כעזר לחשוף את הרגשות שבתוכו.

״אני גם, המון.״ קבעה, מתמכרת לכל נגיעה שלי בגופה.

הרגשתי איך חום גופנו עולה, חיוכים התנוססו על פנינו אך בעיקר תחושת התשוקה שררה באוויר. הרגשתי איך פעימות ליבי מתגברות מכל מגע שלנו. אחזתי בפנייה והצמדתי את שפתיה לשלי.
ואוי התענוג של תחושת שפתייה הרכות והנעימות על שפתיי.