החברה הכי טובה שלי

פרק 11

פורים שמח בנותוששששש, למה התחפשתן?
מקווה שהיה לכן יום פורים מהנה ולא מעפןן

ובלי יותר מידי חפירות מיותרות, בתקווה שלא תצעקו עלי בסוף, תהנו מהפרק👇

The hill - The weekend 💗

~~

נאנחתי עמוקות וכעס רב התמלא בתוכי.

הלכתי אחריה והתחלתי לדפוק בדלת, מבקש ממנה לצאת.

״נעמי, אני מצטער אם אמרתי משהו לא במקום.. בבקשה תצאי." אמרתי, כפי שאמרתי במשך כל המאות פעמים שביקשתי.

״לא רוצה כיילב, אני צריכה קצת שקט." אמרה.

״בבקשה תצאי." ביקשתי, שוב.

״ואתה יודע, אם כבר אנחנו מדברים על זה, הוא לא היה בהצגה שלי, כי אחת מהשחקניות שלו היו חולות והוא היה צריך לגרום לזה שהיא תרגיש יותר טוב אתה פאקינג קולט את זה?" היא פתחה את הדלת בעצבים עד כדי כך שהיא השמיעה קול כאשר פגעה בקיר וזרקה משהו כמו כדור מתכווץ להרגעה על הרצפה.

״ואתה יודע מה עוד? הוא רק אמר לי בהצלחה לפני ההצגה, לא ראה אותה, לא שמע על מה היא, אין לו מושג בכלל מה אני עושה, אין לו מושג בכלל איזה אנשים היו ואין לו מושג מה קורה איתי!״ העיפה את ידיה לאוויר מתסכול.

״מאז שהוא עסוק בסרט הזה שהוא מביים, אני כבר לא בקשר איתו כמעט, אולי חוץ לפעמים מסופי שבוע שיש לו קצת שקט." אמרה, כשהיא מניחה את ידיה על פניה.

"כמה זמן זה כבר מתמשך?" שאלתי, שאני מתעצבן כולי. כי לבן אדם הזה היא פאקינג מאורסת, ואמורה בעתיד להתחתן איתו. דמי רתח ונשבע שאם הוא היה פה מולי...

״שנה וחצי.." מלמלה ועיני נפערו בתדהמה.

״שנה וחצי שאת ככה סובלת? לא אמרת שאת מאושרת ושאתם מאוהבים?" הרמתי את קולי.

״הכל טוב בינינו, אני יודעת עליו הכל, וכן טוב לי איתו. הוא החבר היחיד שיש לי פה, הוא העולם שלי כרגע. אם הוא לא היה, הייתי לבד." אמרה בייאוש ועצב, הבדידות נטפה ממנה.

"את במילא כבר לבד, אז מה זה משנה?" אמרתי בעצבים ובקור רוח.

״כיילב, בבקשה אל תשפוט אותי עכשיו." אמרה.

״אז איפה פה מאושרת? איפה פה מאוהבת? איך את הסכמת להינשא לו?" שאלתי בעוד יותר עצבים, השיחה הזאת גרמה לי להידלק עוד ועוד עד שאתפוצץ.

״את לא באמת מאושרת, ולא באמת אוהבת, את תלויה בו. בלעדיו אין לך חיים, כי אין לך יותר את סופיה, אין לך פה כל כך חברים, ואת האמת שלא באמת טוב לך," אמרתי, גורם לה להשפיל את מבטה ולשתוק. לפעמים השתיקה מספיקה כדי לגלות את האמת.