החברה הכי טובה שלי

פרק 24

אני חושבת שחיכיתן לפרק הזה, או יותר נכון לדמות הזאת כל הסיפור כמעט!!! אז אני כל כך אוהבת את הפרק הזה וכל כך מתרגשת לפרסם אותו, מקווה שאתן תאהבו, תהנו ותתרגשו בדיוק כמוני!

אז בלי יותר מידי דיבורים, אל הפרק👇👇

Issues - Julia Michaels

~~

ממש שנייה לפני שדלת ביתה של סופיה נפתחה, נעמי החזיקה בידי, הסתכלה עלי בפעם האחרונה, מחפשת רוגע במבטי, בעיניי. נתתי לה מבט של ׳הכל טוב ושלא תפחד׳ והיא נשמה לרווחה.

כעבור עוד מספר שניות, הדלת נפתחה וסופיה נגלתה בפנינו.

שלושתינו העברנו מבטים אחד על השני, מופתעים שותקים ולא יודעים מה לומר. אני לא יכול להסביר במילים את הרגע הזה. אני בטוח שסופיה לא ציפתה שמאחורי דפיקות הדלת יעמדו נעמי ואני.

סופיה נראתה בדיוק כפי שהיא הייתה, רק בוגרת יותר כמובן, והיא נראתה טוב כמו תמיד. אם נתעלם מזה שעיניה היו פקוחות יותר מאי פעם, מה שמוכיח את ההלם שלה.

ראיתי על נעמי שהדבר היחיד שהיא רוצה לעשות זה לקפוץ על סופיה בחיבוק ענק, אך היא ידעה שאין לה מושג כיצד סופיה תגיב לכך.

״אני רואה נכון? זה באמת כיילב ונעמי מול עיניי?״ שאלה, מופתעת. אפילו מאוד. עשתה את עצמה משפשפת את עיניה כדי לבדוק אם זה באמת אמיתי מה שקורה פה.

״את רואה נכון.״ השבתי, נעמי שתקה, הסתכלה על סופיה.

״לא הבנתי.״ אמרה ועיקמה את צווארה.

״אני חושב שאת מבינה טוב מאוד.״ אמרתי כשקולי יצא צרוד וחסר סבלנות. מחכה כבר שנתחיל בשיחה.

״אני פשוט בהלם.״ פתחה את עיניה אפילו יותר ונכנסה אל פנים הבית, כאשר הדלת נשארה פתוחה.

משמע, אנחנו יכולים להיכנס.
לא ככה?

״אתם חזרתם להיות יחד? אחרי כל מה שקרה? אני פשוט בהלם,״ החלה לומר והניחה את ידה על ראשה.

״אתה כיילב, שנאתי אותך כל כך על מה שעשית לנעמי, על איך שפגעת בה, איך היא הייתה עצובה ובכתה כל היום, ואת נעמי, חזרת אליו? אחרי כל מה שקרה?״ סופיה הוסיפה וטון מזלזל נשמע בקולה ובעיקר קול מופתע ולא מבין.

״אם רק היית יודעת את האמת..״ נעמי לראשונה דיברה. מצאה את האומץ להגיד משהו.

״אמת? ממך? זה משהו שאני כבר שכחתי מזמן.״ סופיה הקניטה את נעמי.