"הוא הטריד אותך, אז דאגתי להעיף אותו." גיא קבע בחיוך מרוצה, ושילב את ידיו על חזו בבטחון.
"זה עמית, והוא לא הטריד אותי, הוא דיבר איתי." חיקיתי את טון הדיבור שלו דרך המוזיקה הרועשת, ועקבתי אחר
כל תנועה שלו.
"את מכירה אותו?" לפתע הבטחון שלו התמוסס, ידיו הרפו את חוזקן, ושרירי ידיו נרפו גם הם.
"אתה ממש אידיוט," מלמלתי בשקט, "למקרה ששכחת, למדתי בבית ספר שלנו מאז כיתה ז', ובמקרה, אני גם מכירה את האנשים שנמצאים בו. בשכבה שלי." ירקתי בטון עצבני , ומבטו התערפל, נהפך בלתי קריא.
"אבל את חיפשת מישהו, זה סימן שלא רצית בשיחה הזאת." ניסה להסתיר את הטעות שלו, דבר שגרם לי להאנח בחוסר סבלנות.
"זה לא משנה אם היית מעוניינת בזה או לא, אתה לא שולט בחיים שלי, ותאמין לי שלא חיפשתי אותך."
"וסתם שתדע, יצאנו פעם, ככה שהשיחה הזאת לא הפריעה לי, בלשון המעטה." זרקתי לעברו חיוך רחב ושקרי, ופיניתי את דרכי בחזרה לרקוד.
רקדתי בחופשיות יחד עם לירן ואוהד, נותנת לגופי לנוע מצד לצד לפי הקצב המשתנה. עצמתי את עיניי, משחררת את כל הלחצים שהיו טמונים במעמקי ליבי.
לירן מלמל באוזני דבר מה, אך המוזיקה הקשתה עליי לשמוע. הוא סימן לי לעקוב אחריו, וצעד את דרכו אל כניסת המועדון, כאשר אני מדדה מאחוריו.
"נעמה אמורה לבוא." הוא אמר כשנעצרנו, והתיישב על אחד הכיסאות אשר בכניסה.
"נו, מעולה!" חיוך עלה על פניי, "אני סוף סוף אפגוש אותה!" מאז שחזרתי לארץ לא הייתה לי אפשרות לפגוש את החברה שלו, למרות מספר נסיונות כושלים.
"היא מגיעה לכאן עם חברים, ידידים, אני שונא את זה שהיא כל הזמן איתם."
נאנחתי והתיישבתי בכיסא הסמוך לו, מקלפת את ידיו שכיסו את ראשו בתסכול.
"ומה אנחנו? אתה חבר שלי, חבר טוב." עיניו העצובות הביטו בשלי, "אתה לא יכול לכעוס עליה על דברים שאתה בעצמך עושה." הוא הנהן באיטיות, מבין שזה חסר היגיון.
"אבל יש לה איזה ידיד אחד, שאני כמעט בטוח שרוצה אותה."
"והיא עדיין איתך, נכון? אתם מספיק זמן יחד, אתה צריך ללמוד לסמוך עליה, אם היא רוצה אותך, היא לא תעשה שום דבר מטומטם."
גופו נרפה מעט, נרגע, ועיניי הדבש שלו קיבלו את צבען בחזרה.
חיבקתי את צידו, והוא השעין את ראשו על כתפי, נושם עמוק במשך מספק דקות.
כשהוא הרים את ראשו שאלתי אם ירצה שנחזור פנימה, פילסנו את דרכנו בין שאר העומדים בכניסה, והשתחלנו אל פנים המתחם.
"היא כאן, אני אלך לדבר איתה, ואקרא לך עוד מעט." הנהנתי בתגובה, ומבלי משים, ידה של גל משכה אותי איתה, והצטרפתי לרקוד איתה, עם שיר ועם גיא.
מתעלמת מהמבטים הלא ברורים של גיא, צוחקת, ומשחררת את המחשבות מהגוף שלי.
YOU ARE READING
Chasing The Sun
Romance"אני לא אותו אדם שהייתי לפני שנה, ואתה היחיד שלא מרגיש בהבדל." קולי קרס עם כל מילה, נחלש, קרוב להעלמות. מבטו החם חדר לעיניי, ולרגע אחד, קיוויתי לא להיעלם לעולם, להשאר כשרגליי נטועות בקרקע, אך מחשבותיי מרחפות בחלל החדר, ומבטי על אותו הנער מהרגע בו נכ...
