(טוב, אז לקחתי הפסקה לא קצרה מהסיפור הזה, ועכשיו אני מוכנה לחזור!
אני מודה לכל אחד ואחת מכם שקוראים ומתעדכנים עם הפרקים. אתם נהדרים!!!
אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתכם על מה שקורה קצת יותר, ואני מניחה שזו הסיבה שנעדרתי. השמיעו קול. גם גיפים של חתולים זה בסדר. גיפים של חתולים זה אפילו נהדר.
תהנו ונתראה בשמחות!)
...
"היילי היילי היילי היילי היילי!" קריאתו הנרגשת, כמעט מבועתת של הבחור המתולתל שפרץ בריצה לסלון מילאה את הדירה כולה. זה לא היה אתגר רציני; היילי ורולנד הסתפקו בחדר וחצי. כמה שיותר צפוף יותר טוב, היילי הייתה קורצת, ורולנד היה ממרפק אותה ואומר שהיא מבלה יותר מדי זמן עם אלכס.
"היילי לא כאן", התנגן קולו הממובטא של רולנד מאיזור הספה (ממובטא. אלכס אהב את המילה החדשה) "יש משהו שאני צריך להגיד לה? אתה עומד לעבור התקף?"
"אתה אומר את המילה התקף בצורה חמודה", אלכס גיחך. פלירטוט עם הבלונדיני החסון הפך לתחביב החדש שלו, מה שכנראה לא השתלב בצורה נפלאה עם החדשות שתכנן לצעוק על היילי בחדווה.
"מה קרה?" רולנד התעלם, כרגיל, מהחיוך היותר מדי ידידותי של אלכס. "אני יכול לעזור?"
"בפעם הראשונה, קפטן אמריקה ההונגרי, דברים לא משתבשים לגמרי. עשיתי לעצמי נאחס הרגע? אני משוכנע שכן, לעזאזל." הוא רקע ברגלו ברוגז. "קפטן אמריקה ההונגרי הוא לא פשוט... קפטן הונגריה?"
"אבל אני רוצה להיות הוקאיי ההונגרי", התלונן רולנד.
"הוקאיי הוא לוזר שאף אחד לא אוהב... מתאים לך. בכל מקרה, היימיש התקשר אליי. כן, היימיש המדהים-שמימי-עסיסי משדה התעופה!" נדמה היה שאלכס לא מסוגל להכיל את כל האושר הזה. "הוא רוצה שניפגש!"
"עסיסי?" רולנד הרים גבה.
"כן, אולי הגזמתי שם", אלכס משך בכתפיו, מחייך. "אני צריך ללבוש את התחתונים היפים שלי?"
"אני לא יודע איך זה עובד אצלכם..." רולנד מלמל בשקט, כמעט באנחה, משפיל את מבטו אל הצלחת שלו.
"מה, אצלנו המתרוממים? אל תנסה להשלות אותי, אני יודע שאתה אחד משלנו", אלכס העיר בשלווה בעודו מקפל את שרווליי חולצת הפלאנל המשובצת שלו, רק כדי לשים לב שהוא לבש אותה הפוך.
"אצלכם הבריטים!" רולנד מיהר להגיד. "אני לא-"
"חכם במיוחד? כן, שמתי לב." אלכס ירה חיוך מתחנף לכיוונו. "היי, אל תיפגע יותר מדי. אתה יודע שאני אוהב אותך."
"מה שתגיד...", רולנד רטן בשקט. "והוקאיי הרבה יותר מגניב בקומיקס."
"אתה תישאר שם עם הוקאיי וה...פנקייקים הדלוחים שלך..." אלכס העיף מבט בגושים הדקים והעלובים על צלחתו של רולנד, "ואני אלך לדייט. בהצלחה לי!"
"זה אומלט!" הוא הספיק לשמוע את רולנד קורא לפני שטרק את הדלת מאחוריו.היימיש רודוול.
רוצה להיפגש איתו.
אלכס לא יכל שלא לפתח ציפיות. אולי- ורק אולי, כי הוא היה מודע לאפשרות שיבלה את שארית חייו בדירה קטנטנה עם זוג דביק שאוהב את הוקאיי- היימיש יעזור לו להתגבר על כל מה שקרה עם קרול, וכל מה שלא קרה.
אולי בבית הקפה הקטן ברחוב פרנצי אישטבן ממתינה לו התחלה חדשה.
YOU ARE READING
חודשיים וחצי בהונגריה
Romanceהיימיש שנא טיסות. הוא שנא טיסות שמתעכבות. הוא שנא לבלבל את המזוודה שלו עם מזוודות של זרים. הוא שנא את הדיכאון שלו. הוא שנא את ההורים שלו, ששלחו אותו לחופשת הבראה לא אפקטיבית בבודפשט. אלכס אהב הרפתקאות. הוא אהב ללכת לאן שהחיים לוקחים אותו, ואם החיים...