נקודת מבט ג'ין :
" מארק בן של ז*** תעזוב אותו ! " שמעתי את נאמג'ון צועק .
הוא בא .
הרגשתי איך מארק נסחף מעלי , גונג'קוק וטאהיונג באו לנחם אותי , כרכתי את זרועותי סביב מותניו של טאהיונג כשקברתי את פני בחיקו. גונג'קוק שיפשף את גבי כאשר בכיתי .
אני שונא להיות חלש ופגיע ." זה בגלל שפגעת בג'ין " בעיטה .
" זה בגלל שניצלת את ג'ין " בעיטה .
" זה בגלל שאתה חתיכת חרא " בעיטה .
" וזה בשביל זה לעזאזל " עוד בעיטה .נאמג'ון ניגב את אגרופו המכוסים בדם במכנסיו, והוא מיהר אלי והביט בי בצער. טאהיונג נתן אותי לנאמג'ון כשהחזקתי אותו חזק. הוא לחש דברים מרגיעים באוזני .
"אל תחשוב שאתה תתחמק מזה בקלות ג'ין , אתה עוד תהיה שלי." מארק צחק פעם אחת.
דם טיפטף לאט מאפו אל בגדי בית הספר המלוכלכים שלו עכשיו."פשוט תעזוב את ג'ין שלנו בשקט , הוא לא עשה לך כלום ! " צעק לעברו ג'ונגקוק.
חיוך קטן נמתח על שפתי יש לי מזל גדול שיש לי את החברים האלה שעומדים לצדי.
"זאת לא דרך לדבר עם ההיונגים שלך "הוא ניגב את אפו המדמם בשרוול חולצתו.
"אז, לעזאזל, תתנהג כמו אחד" השיב טאהינג מגן עליו. הם חייכו זה אל זה כששילבו את אצבעותיהם ביחד . נאמג'ון עזר לי לקום ועדיין נאחז בי בחוזקה. בהיתי בעיניו וחשתי שוב חסר נשימה.אתה תמיד גורם להיות חסר נשימה .
"אף אחד לא יכול לעצור אותי מלעשות את ג'ין לשלי, הוא לא שייך לאף אחד " הוא גיחך וקרץ אלי , ואני התכווצתי מהמחשבה שאני אהיה איתו .
" זה לא נכון. ג'ין שייך לי " אמר לו נאמג'ון , כשהתכופף ונעל את שפתינו יחד . הלם טהור מילא את גופי, אבל נישקתי אותו בחזרה לבסוף כהבנתי מה מתרחש, נמסתי ממש על שפתיו הרכות והורודות מתחת לשפתיים הצוננות והקרות שלי.
זה היה מושלם באופן בלתי צפוי.
"אתה תהיה שלי " אמר לי מארק בחומרה כשעזב. טאהיונג וג'ונגקוק טפחו על גבנו כשעזבו אותי ואת נאמג'ון לבד.
"מצטער שלא הזהרתי אותך על אתה יודע .."
הוא דיבר וגירד את עורפו במבוכה. יכולתי לראות את הלחיים שלו אדומות, אבל זה יכול להיות בגלל שאנחנו כבר בחוץ לזמן מה.אל תפתח תקוות ג'ין .
"הו לא, לא, זה בסדר גמור." חייכתי והשפלתי את מבטי כשהלחיים שלי האדימו.
" אה, טוב, אני לא רוצה שזה יהרוס את החברות שלנו." נאמג'ון צחקק באנחה.
חֲבֵרוּת.
" אתה הבטחת שתשחק איתי מריו בכל יום שבת, כך שהחברות שלנו לא תיגמר ". דחפתי אותו עם קצת כוח שגרם לו למעוד. הוא אחז בזרועי לתמיכה אבל בסופו של דבר הפיל אותי איתו . עיני מתרחבות עד כמה שהיינו קרובים. לא הצלחתי לזוז, ונראה שהוא היה נמצא באותו מצב כמוני. זה היה כמו להתאהב מחדש.
נעצנו מבט זה בזה במשך כמה דקות אשר הרגישו כמו כמה שעות עד שמבטי נפל על שפתיו. בבטני היו פרפרים אשר התעופפו , בעוד אני מתכופף לאט. נשימתו נעצרה, אבל עד מהרה קישרתי את שפתינו. שנינו היינו שבויים כל כך בנשיקה . לאחר שהיינו חסרי נשימה , התנתקנו ושנינו התנשפנו. עמדתי להודות לו באהבתי אליו אך הפעמון צילצל. הוא דחף אותי מיד ורץ לעבר המדרגות.אני לא מבין , האם הוא חושש להתאהב? אני לא מספיק טוב ?
רצתי אחריו ורציתי תשובה. ראיתי אותו על ידי הארונית שלו אוסף את ספריו וכאשר הוא יצר איתי קשר עין הוא סגר במהירות את דלת הארונית שלו והלך בקצב מהיר בניסיון להתחמק ממני.
" נאמג'ון חכה !" אמרתי שרדפתי אחריו חסר נשימה. הוא נעצר במקומו , חזר ופנה אלי. תווי פניו הרגועות פתאום הפכו לקרות, שולחות צמרמורת הישר לעמוד השדרה שלי."מה אנחנו?" שאלתי עם טיפת תקווה אשר גם נשמעה בקולי.
"אנחנו רק חברים "השיב , חייך חיוך רגוע והלך לעבר כיתתו .
מי ידע ששלוש מילים יכולות להרוס סופית את העולם שלי ?
אתה פגעת בי נאמג'ון , ממש ממש חזק .
●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●●
את הפרק הזה לקח לי שנה לתרגם פלוס הפרק נמחק שהייתי באמצע והייתי צריכה לתרגם אותו מחדש.
מסכן ג'יני שלנו :( מקווה שנהנתם , שמתי לב שההצבעות ירדו אבל הצפיות לעומת זאת עלו :) יש כבר 100 צפיות לספר !!
Thanks about everything darlings !!
#עדן
YOU ARE READING
just friends - namjin
Fanfictionנאמג'ון ראה את ג'ין כחבר , אבל ג'ין רצה יותר מזה . אני לא הכותבת , רק המתרגמת . הסיפור נכתב על ידי : flyawaytae@ .