נקודת מבט ג'ין :
בסופו של דבר טאהיונג שילם מפני שדעתו הוסחה כאשר הוא ראה ברווז תינוק חוצה את הכביש. הוא התכוון לשמור אותו , אבל ידעתי שהברווז התינוק הזה לא ישרוד שלוש שעות איתו, אז אמרתי לו שיניח לו . אחר כך הוא שר את השיר "פרוזן " שהניחו לו, וזה משאיר אותי חושב , למה אני אפילו חבר שלו ?
הוא וקוקי סיימו ראשונים לטרוף את האוכל שלהם בתוך שניות. פשוטו כמשמעו. הם כבר יצאו לשחק בלי להודיע לי אפילו שהם הולכים . הילדים האלה יהיו מקורקעים כשאני אראה אותם. ג 'ימין היה השלישי שסיים , המשיך להציק לי כדי שאלך לשחק איתו. אני לא מבין למה הוא פשוט לא יכול למצוא את טאהיונג וג'ונגקוק וללכת איתם .
אני לא אזוז בשביל אף אחד עד שאסיים את האוכל שלי .
אלא אם כן זה נאמג'ון.
"גי'ני היונג בוא נלך לשחק עכשיו." ג'מין חייך ומשך בשרוולי. גילגלתי את עיני על התנהגותו הילדותית, אבל הנהנתי כשסיימתי זה עתה את פרוסת הפיצה האחרונה שלי. אני שמח שג 'ימין, הוסוק ויונגי היו בפארק כי הם גרמו לטאהיונג וג'ונגקוק לשכוח את הסיבה העיקרית היינו שם. בסופו של דבר הם יזכרו, אבל ללכת לכאן היה הסחת דעת גדולה.
"תהיו טובים ותישארו ביחד, בסדר? " אמרתי והבטתי בכל אחד מהם.
" אני לא יכול להבטיח כלום " יונגי השיב ולקח לגימה מהמשקה שלו .
"אל תדאג על דבר היונג , אני אדאג שהוא יקשיב לדה- " הוסוק לא סיים את המשפט שלו בגלל שיונגי הניח מיד פיסת פיצה בפיו.
"אני נשבע שאדחוף את הפיצה למטה במורד הגרון שלך אם תסיים להגיד את המילה הזאת" יונגי נהם .הוסוק גיחך נוטל נגיסה מהפיצה בשמחה , ניענעתי את ראשי לעבר הסצנה שזה עתה התרחשה לפני . לפתע ג'ימין ישב לידי ואז משך אותי לעבר משחק אקראי , לא רוצה להישאר ולראות מה יקרה אחר כך.
" הו היונג בוא נשחק במשחק המנוף הזה! אני אשיג לך פרס! "צעק ג'מין וגרר אותי אל המכונה המכילה פלא דוכנים ותווים של משחקים שונים ותוכניות. עיני מתרחבות כשראיתי את הנסיכה פי'ץ בפינה בקצה הרחוק מתחת לפלושי סקובי דו. היא האחרונה , אני צריך אותה כדי לסיים את האוסף של מריו שיש לי בבית. היא כבר מחוץ למלאי בכל מקום לאחרונה בשל העובדה כי לי-היי, זמרת סולו מפורסמת מאוד, רכשה אחת וגרמה לכל המעריצות שלה לרצות אחת גם . זה עורר בי רוגז קל, אבל אני מבין למה נערות אוהדות יעברו מהומה כזאת.
אתה יכול לעבור כל כך הרבה בשביל נאמג'ון .
המשכתי לבהות בה מבלי להבחין שג'ימין מנופף בידו מולי.
"כדור הארץ לג'ין , אני זקוק לו".
"אה, סליחה" הסמקתי במבוכה והסתכלתי למטה. שמתי לב שידינו שלובות זו בזו, ואני מיד התרחקתי, אבל ג'ימין פשוט תפס אותה בחזרה בחיוך חצוף על פניו.
"היד שלי קרה" הוא מלמל בלחיים לוהטות וורודות. נאנחתי מגלגל את עיני מאז שלא יכולתי לעשות שום דבר בקשר לזה.
אני אהרוג אותו אם אצטרך.
"בוא רק נשחק ונלך אני מתעייף" שיקרתי. הוא נאנח , אבל הנהן , נכנס למצב הרוח העליז שלו שוב .
"היונג אני אשיג לך את האריה החמוד!" הוא אמר , מוציא מטבעות מהכיס שלו כי אנחנו שחילקנו אחד לשני קודם . נתתי לו חיוך קטן ושקט, מייחל לו שיביא לי את פרינסס פי'ץ . אני מתכוון אני יכול לשאול, אבל אני לא רוצה להיות אנוכי ובנוסף זה מוזר שיש לי דיבוק מוזר על מריו אבל אני לא יכול לעשות שוב דבר בנוגע לזה . אהבתי את מריו מאז שהייתי קטן ועדיין לא איבדתי את החיבה הזאת. כולם היו מקניטים אותי על זה אבל נאמג'ון חשב שזה חמוד. הוא אפילו מצא את החיבה שלי לצבע ורוד כחמוד. הוא קיבל אותי על מי שהייתי בזמן שכולם שפטו אותי .
" ג'יני אני סוף סוף תפסתי את זה " ג'ימין צעק , מוציא אותי מהמחשבות שלי. הוא תפס את האריה והניח אותו בידי.
"בשבילך , הנסיכה שלי" חייך ג 'ימין ונתן לי נשיקה על הלחי. נדרשו לי כל כוחותי לא להישבר שם. הזיכרון של נאמג'ון קורא לי ככה ממשיך להתנגן שוב ושוב. זה כאילו הקול שלו רודף אותי במחשבות.
אני מתגעגע לנאמג'ון.
"תודה אבל בבקשה אל תקרא לי ככה" אמרתי בחיוך מזויף.
"ולמה לא?" הוא גיחך והתקרב אלי. נעשתי עצבני בכל שנייה. הרגשתי כאילו אני נחנק בחדר הזה המלא אנשים. הסתכלתי בקדחתנות סביבי בניסיון לחפש בריחה, אבל מוחי הסתובב וגרם לי לסחרחורת.
"גי'ני אתה בסדר?" "מה קרה? "שאל ג'מין בנימה מודאגת. הנדתי בראשי במהירות ודחפתי אותו ממני.
זה לא יכול לקרות. לא עכשיו. לא שוב.
גופי רעד, ולא יכולתי לראות בבירור. התרסקתי וכיסיתי את האוזניים, הצחוק סביבנו מתחיל פתאום להשמע בקול רם יותר ויותר.
רציתי שהכול יעצור.
בדיוק אז הרגשתי זוג זרועות סביבי ויד התחילה לשפשף את הגב שלי בצורה חלקה. התנדנדנו קדימה ואחורה על הקרקע כשהאדם המשיך להרגיע אותי. הריח המוכר הכה בנחיריים שלי וגרם לי לבכות יותר חזק.
"ג'וני" צרחתי והבטתי בו. הוא נשק למצחי והעניק לי חיוך קטן.
"שש נסיכה זה בסדר, אני כאן עכשיו "הוא לחש והחזיק אותי חזק בזרועותיו. חיבקתי את פלג גופו העליון והנחתי את ראשי על צווארו. התגעגעתי אליו כל כך הרבה והנה הוא בא לעזרתי. הוא תמיד יודע מתי אני מוטרד. הגיבור שלי.
" אל תלך "
" אני לא , אני מבטיח "
********
טוב אז היי שוב !מלא זמן לא העלתי פרק ואני כל כך מצטערת , בבית ספר אינלי זמן ובבית אני פשוט עסוקה :/
אז כןןןן !! בפרק הבא הכל יתבהר .
איך אני אוהבת את נאמג'ין דיי .
אני אפילו לא יודעת אם נשאר לסיפור הזה קוראים :(
סתם שאלה ; מישהו ישמח לקרוא וואן שוט שכתבתי על וקוק ??
ביוסס !
YOU ARE READING
just friends - namjin
Fanfictionנאמג'ון ראה את ג'ין כחבר , אבל ג'ין רצה יותר מזה . אני לא הכותבת , רק המתרגמת . הסיפור נכתב על ידי : flyawaytae@ .
