"הארי,מצאתי את זה ליד הרצפה ליד המכונת כביסה,מה זה?" אמילי שאלה כשהתקרבה לכיווני עם הפתק הקטן שזיהיתי שאלכס נתן לי אותו באותו היום בסופר.
"זה המספר של אלכס,שהוא הביא לי באותו היום בסופר,כנראה זה נפל לי מהמעיל." אמרתי כשלקחתי אותו ממנה.
"לשרוף את זה?לקרוע את זה?להוריד את זה באסלה?" היא שאלה בפנים רציניות ולא יכולתי שלא לצחוק.
הבטתי במספר הכתוב על הדף לכמה שניות ואז מעכתי את הדף בידי וזרקתי אותו לפח,ממלמל "אידיוט" תוך כדי.
"זאת הגישה!" היא צעקה וחזרה לענייניה.
שאר האריזות עברו מעולה,כמעט סיימנו.סבתא שלי התקשרה מקודם,אמרה ששכחתי משהו במאפייה ואמרה לי לבוא לקחת וגם באותה ההזדמנות להיפרד ממני.
התקשרתי ללואי בדרך,רציתי לשאול מה שלומו,אני מרגיש שאני צריך ורוצה להתקרב אליו אחרי המכתבים,אני יודע שהוא לא כזה קשה מבפנים ואני רוצה לשבור את החומה הקשה הזאת,הוא לא ענה לי,הנחתי שהוא עובד או בפגישה.
בדרך למאפייה חשבתי על כמה אני אתגעגע לכאן,לחברים פה,לעובדים שעובדים איתי במאפייה,ולסבתא שלי שגרה כאן.
המאפייה נראתה כמו ביום רגיל שלה,הבטתי בה וחשבתו כמה אני אתגעגע לפה,עלו לי זכרונות כמו היום הראשון שבטעות הבאתי ללקוחה קפה והוא נשפך עליה,וביום ששרפתי את כל המאפים בתנור.
"סבתא?" חיפשתי אותה כשנכנסתי,המאפייה הייתה ריקה והאור היה כבוי.
"הפתעה!" שמעתי קולות של יותר מאיש אחד ונבהלתי,ראיתי את כל העובדים הנחמדים של המאפייה עומדים מולי,מחוייכים עם בלונים בידיים שזרקו עליי.
סבתא שלי ניגשה אליי וחיבקה אותי,שאר העובדים גם ניגשו אחריה ונתנו לי חיבוקים חמים.כשאדם הגיע זה היה מביך אבל היה לו חיוך על הפרצוף וראיתי שהוא לא מובך כמוני,חיבקתי אותו חיבוק קצר ושלחתי חיוך מזוייף.
"עוזב אותנו אה?" ג'יין אמרה וטפחה על כתפי.
"מי ישיר איתי כל בוקר?" ג'יימי המבוגר והחביב שאל וחייכתי לדבריו,נזכר בבקרים שעבדנו ביחד ושרנו שירים שהכיר לי מ'התקופה שלו'.
עוד כמה עובדים חביבים שאהבתי דיברו איתי,העלו זכרונות מהימים הראשונים שלי כאן ודיברו ביניהם.
"איפה אתה הולך לעבוד?" אדם שאל.
ניסיתי להעמיד פנים שאני סובל אותו ועניתי בנחמדות "אני הולך להתמחות במשרדי טומלינסון", היה לו פרצוף מתעניין.
"של החבר שלך?" הוא שאל בסרקסטיות ועיקם את פרצופו,התעצבנתי,משהו במשפט הזה עצבן אותי,הדרך שבה אמר אותה.
"כן,של החבר שלי." אמרתי בטון תוקפני ועצבני.
"של החבר שלך?" ג'יין שעמדה לידנו שאלה בפליאה.
YOU ARE READING
Washington square - Larry stylinson
Fanfiction"אי אפשר להבין איך ביום בהיר אחד אנחנו פוגשים אדם שמשנה את כל נתיב החיים שלנו. אי אפשר להבין למה דווקא האדם המסוים הזה גורם לגוף שלנו להתמכר אליו בתשוקה בלתי מוסברת, וללב שלנו לפרפר בחוסר אונים בתוך החזה שלנו." הפאנפיק מכיל: •קטעי מין. #1 בפאנפיקשנס...
